אשמתו של פרופסור שיף / אגור שיף

Getting your Trinity Audio player ready...

כריכת הספר_אשמתו של פרופסר שיף

אשמתו של פרופסור שיף

אגור שיף

אחוזת בית, תשפ"ב | 285 עמ'

בספרו הקודם של אגור שיף, בן דמותו הסופר ארם פריש נחטף בצפון מערב אפריקה למטרות כופר. גם בספרו החדש בן דמותו הבדוי, הנושא הפעם את שמו המדויק, נעצר ומוחזק במערב אפריקה. הפעם מיוחסת לו אשמה. חוק חדש, שהתקבל במדינה האפריקנית הקטנה שהוא מבקר בה, מסמיך את המדינה לעשות דין בסוחרי עבדים, בעוזריהם ובכל מי שנהנה מרווחיהם לאורך הדורות. הפרופסור-הסופר הישראלי הגיע למדינה כדי לראות את אוניית הסוחר של סב-סב-סבו שטבעה מול חופיה לפני כמעט מאתיים שנה ונתגלתה לאחרונה, ואולי לתבוע משהו כירושה – והפך לנאשם הראשון על פי חוק זה.

שיף תופס אפוא את שור-השעה בקרניו. פרשת העבדות היא הלב השותת והתשתית הליבתית של המערכה הגורפת המתנהלת כיום בעולם הליברלי נגד האדם הלבן ונגד מורשת המערב. זה יכול היה להיות ספר צדקני, ועל כן מועמד מיידי לפרסים בינלאומיים: כתב אישום בשם השחורים המדוכאים נגד לבנים, ובפרט יהודים (מה לעשות, לצד מוסלמים, נוצרים ושחורים השתתפו גם כמה יהודים בתופעה המבישה).

קווי העלילה הנוספים יכלו לחזק זאת אף הם. ראשית, הסב הרחוק ההוא, כשמאס בסחר עבדים ובשעבודם הגופני, גייר במעין כפייה קבוצת עבדים וניסה להקים איתם מדינה יהודית (ואפילו קיבל מעין הצהרת-בלפור הולנדית). נוסף על כך, בימינו, פרופ' שיף עצמו נקלע בארץ למצב הזוי שבו נמכרת לו לשפחה מהגרת-עבודה אפריקנית; וההון המשפחתי שלו, כך מתגלה, מקורו בגלגול המודרני של סחר העבדים: מכירת מוקשים לצבאות וגרילות אפריקניים.

אבל לא. שיף עומד בפיתוי. זה ספר שלא יכול היה להיכתב כיום בארצות הברית, למשל. קנאי התקינות הפוליטית היו מעמידים אותו למשפט שדה. שיף עומד כמובן בספר על הרוע והאכזריות שבעבדות, אבל עומד גם על הגיחוך והצביעות שבהתקרבנות, בצדקנות, בניצול המוסרני של עוולות העבר וברתימת ה"מאבק" נגדן למען מטרות בזויות אחרות כגון אנטישמיות. זהו רומן סטירי ועם זאת מעמיק, כאוב ועם זאת פרוע, שאינו מותיר כמעט שום גישה לנושא בלי לסתור אותה במקום אחר.

כך, למשל, עם שהוא מגחיך את האירופים שהישגיהם לאורך הדורות מתגלים כפרי של ניצול עבדים, הוא לועג גם להתנהלות האופיינית האפריקנית – אך בשלב מסוים מתגלה שאנקדוטות משמיצות שסיפר מישהו על אפריקה היו כזבים. הנואלים שבגיבורי הספר, אלה שנהגו אכזריות באפריקנים, חוזרים-בתשובה באופן שיש בו אבסורד אך גם אצילות. מנגד, גם גדולי לוחמי זכויות-המסתננים בארץ מתגלים לפתע כמי שמוכנים להסגירם בנזיד עדשים. באופן סמלי, אפילו העציר פרופ' שיף עצמו אינו יודע במי לתמוך, בצוות הסנגוריה שלו או בצוות התביעה.

ביסודו של סיפור, עצם האשמתו של ישראלי שוחר זכויות אדם בזמננו בעוון שותפותו של סב-סב-סבו במעשי עוולה מאירה את רוח-הזמן שלנו, את המסע להשגת צדק קוסמי ועל זמני, כאבסורד. מנגד, בסוף מעשה, המסר הכמעט מוצהר ברומן (אף כי כל מסר כאן חובק צל של ספק שהמחבר מזדרז להטיל עליו) הוא שגם אם איננו אשמים, עצם הבורות שלנו כלפי ההיסטוריה או כלפי יבשת אפריקה היא נפשעת, והיא מאפשרת לנו להבליג על עוולות הנעשות בשמנו כיום.

בסיכומו של דבר, זהו פשוט רומן מצוין. הסירוב לדידקטיות, הרוח הסטירית הספורטיבית והאתגור המחשבתי חוברים לעלילה מוצלחת ויוצרים ספר מהמהנים שנראו בארץ לאחרונה.

עוד ב'השילוח'

תוכנית הריבונות סיפקה לאמירויות את ההזדמנות להציע נורמליזציה
הנוטים למות וקדושת החיים
חרדתו של היהודי האמריקני

ביקורת

קרא עוד

קלאסיקה עברית

קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

קרא עוד
רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *