דת ומדינה בישראל

דת ומדינה בישראל

אתגרי העבר והעתיד

גדעון ספיר

כנרת זמורה ביתן ומרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, 2024 | 110 עמ'

בדיוק לפני עשור יצא לאור ספר הנושא כותרת כמעט זהה – דת ומדינה בישראל – שגם עליו חתום פרופ' גדעון ספיר (יחד עם פרופ' דני סטטמן). ההבדל בין שני החיבורים נעוץ ככל הנראה בכותרת המשנה שלהם: הספר הקודם מוכתר בה כ"עיון פילוסופי-משפטי", ואילו החיבור הנוכחי עוסק ב"אתגרי העבר והעתיד". ואכן, החיבור הקודם התמקד בשאלות עיוניות מתחום תורת המדינה בסוגיית יחסי הדת והמדינה בישראל, וניסה על בסיסן להצדיק כמה מן ההסדרים הקיימים בישראל מנקודת מבט ליברלית. לעומתו, החיבור שלפנינו מאורגן סביב ציר היסטורי, ופרקיו משרטטים את תולדות מערכת היחסים המורכבת הזאת מראשית הציונות ועד היום. שני הפרקים האחרונים ממוקדים באתגרי ההווה ובהצעת קווי מתאר עקרוניים לקידומו של עתיד טוב יותר.

הבחירה למקם את ראשית הסיפור בוועידת קטוביץ' בסוף המאה ה-19, ולא סביב היחסים הנפתלים של מפא"י ואגודת ישראל באמצע המאה ה-20 – מרעננת ולא טריוויאלית. פרספקטיבה היסטורית זו מלמדת על כך שסוגיות הדת והמדינה העסיקו את הפרויקט הציוני כבר מראשיתו, ואופיינו כבר אז בפער גדול בין החוק עלי ספר לבין החוק כפי שנוהג בפועל. זוהי אחת התובנות המרכזיות של המחבר מן הניתוח ההיסטורי: ההכרה במגבלות השימוש בכלי החקיקה לעיצוב אופי המציאות הממשית במדינה. תובנה זו מצטרפת, מן העבר השני, אל מסקנה נוספת שהמחבר לומד מהעבר: ההכרה בכך שבית המשפט איננו הזירה המתאימה לקבלת הכרעות בנושאים אלו, והצגת המחירים הנלווים להתערבות זו.

במפתיע, לפחות לגבי חלק מהקוראים, ספיר טוען שהדיון הציבורי בסוגיות ה"קלאסיות", דוגמת נישואים וגירושים או תחבורה ציבורית ומסחר בשבת, איבד מעוצמתו, בשל גורמים שונים, וכבר אין הוא מעסיק כיום את המערכות הציבורית, המשפטית והפוליטית כבעבר. לדבריו, האתגר המרכזי של יחסי הדת והמדינה בישראל כיום נסוב סביב יחסי הציבור החרדי ומדינת ישראל, על סוגיות המשנה של חינוך, כלכלה וצבא – ולאתגר זה הוא מקדיש את החלק האחרון של החיבור.

ואכן, השינויים הדמוגרפיים והפוליטיים של העשורים האחרונים מעמידים את שאלת ההשתלבות של הציבור החרדי כסוגייה קריטית לעתיד מדינת ישראל. השתלבות זו מעלה אתגרים חדשים, דוגמת שאלת ההפרדה המגדרית באקדמיה למסלולים ייעודיים לחרדים או במרחבים ציבוריים אחרים. ניתן לתהות עד כמה האתגר הזה אכן החליף את אלו שקדמו לו, ולשם כך די להיזכר בנושאים שהעסיקו את החברה הישראלית ערב פרוץ המלחמה, ואף לאחר מכן – הקפות שניות או תפילה ציבורית בהפרדה ברחובות תל-אביב, הכנסת חמץ לבתי חולים בחג הפסח, ועוד.

החיבור מתפרסם כחלק מסדרת 'אתגרי הדמוקרטיה' בעריכת ד"ר תומר פרסיקו, סדרת חיבורים מבואיים קצרים לסוגיות מורכבות המאתגרות את מדינת ישראל. היא עסקה עד כה ב"ליברליזם" ו"ועדות חקירה", ועתידה עוד לעסוק באתגרי "שלטון החוק", "כשלון השמאל" ו"היהודית והדמוקרטית". יחס הפוך מתקיים בין עומק האתגרים לקוצר היריעה המוקדשת לדיון בהם, ועל כך יש להלין.

מתנאל בראלי