הקדמה מאת שגיא ברמק בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים הגיעה התנועה השמרנית באמריקה לבגרות מוסדית ואינטלקטואלית. היא כבר לא הייתה תחומה לכתבי עת בודדים, לאינטלקטואלים ספורים העסוקים בניסוחים פילוסופים אפולוגטיים, ולמעוזי תמיכה מצומצמים – אלא נכנסה לזרם המרכזי

במקום לעודד את העצמאים והעסקים הזעירים, מדינת ישראל מעדיפה את אזרחיה שכירים. על הקשיים, האתגרים והחוויות הניצבים בפני אלו המבקשים לעמוד ברשות עצמם בתחרות על כספו של הלקוח

המים הכלכליים של המאה ה-21 מתגלים כסוערים, ואת המדינות השטות בהם מנווטים בין היתר הבנקים המרכזיים – מוסדות בלתי נבחרים שעצמאותם ועתידם ניצבים בפני אתגרים חדשים, טכנולוגיים ופוליטיים. מורה נבוכים