שורה של טענות המיוחסות להגות בת זמננו, האקזיסטנציאליסטית והפוסטמודרנית, נוכחת בבהירות ובעוצמה רטורית בספרו של החכם היהודי מן המאה הי"ב     מאז ומעולם ידענו שכל ההכרות האנושיות הנן סובייקטיביות יחוסיות. – הראי"ה קוק, איגרת מד   בפנתיאון של חכמי

קהלת: סדק של אור יונתן גרוסמן ועשהאל אבלמן מגיד, תשפ"ג | 372 עמ'   הרהוריו של המלך הירושלמי בספר קהלת נראים לרבים מאיתנו סתומים ומלאי סתירות. כבר חז"ל התחבטו בשאלת מקומו של קהלת בספרי התנ"ך, וגם חוקרים ופרשנים מודרניים שוברים

נסיבות פוליטיות גרמו לחילונים לחשוב שלדתיים אין לבטים, ולדתיים לחשוב שלחילונים אין שׂגב. שירת עמיחי קראה תיגר על שתי השגיאות הללו – אך הן-הן שגרמו לקוראיו להחמיץ את הבשורה שלה יהודה עמיחי (1924–2000) הוא מהמשוררים האהובים והמצוטטים בישראל ביובל השנים