משאל עם מעולם לא נוסה בישראל, אבל הוא כלי נפוץ בדמוקרטיות המפותחות. שימוש שקול בו עשוי לחזק את אמון הציבור במוסדות המדינה, לשכלל את אוריינותו הדמוקרטית ולסייע ביישוב מחלוקות ובריכוך שסעים

הצורך בשירות מדינה מקצועי ובעל זיכרון ארגוני מתנגש עם הצורך הדמוקרטי שנבחרי הציבור יוכלו ליישם מדיניות. במדינות המערב נמצאו לכך פתרונות. החוק הישראלי מאפשר אף הוא איזון, אך בג"ץ רוקן אותו ממשמעותו

אחרי 77' מפלגת הפועלים בין מחנאות, עדתיות ואלימות בדרך לבחירות לכנסת העשירית, 1977–1981 ערן אלדר הקיבוץ המאוחד, 2025 | 296 עמ' ההיסטוריון ערן אלדר פרסם לפני כמה שנים את 'הדרך ל-77", על הדינמיקה של דעיכת מפלגת העבודה מפרישת רפ"י ב-1965

כל אזרח בישראל זכאי לבחור כיצד לחיות את חייו, אך מי שיבחר שלא למלא את חובותיו האזרחיות, הבאות לידי ביטוי בשירות הצבאי או הלאומי, יצטרך לוותר על כמה מזכויותיו האזרחיות

פרדיגמת הגושים המחלקת אותנו ל"אנחנו" ו"הם" כושלת ומכשילה את ישראל. כדי לחלץ את ישראל מהמשבר עלינו לחדד את המכנה המשותף שבמרכז הפוליטי הרחב ולכונן ברית ציונית חדשה

מאמציו של טראמפ לעצב את הסדר הכלכלי הבינלאומי נועדו לענות על בעיות אמיתיות במערכת הסחר הגלובלית. עם זאת, באופן הביצוע הנוכחי הסכנות עלולות לעלות על התועלת

  מדוע התחיל ההייטק האמריקני לתמוך בטראמפ? כהונתו של נשיא ארה"ב ה-45 דונלד טראמפ, בין 2017 ל-2021, עמדה בצילה של התנגדות עזה למדיניותו ולדבריו מצד חברות הטכנולוגיה האמריקניות הגדולות. הוא נחשב בעיניהן לסדין אדום. העיתון וושינגטון פוסט, שנרכש בידי מנכ"ל

שגרירו לשעבר של ממשל טראמפ בישראל משיב רוח חדשה בדיון בבעיה הפלסטינית. לצד פתרון המיושם בהצלחה במקומות אחרים בעולם, הוא גם מדגים פוליטיקה תאולוגית בתכליתה ורציונלית בשיטתה

הקונצנזוס הימני החדש הוא לא יותר ולא פחות משכל ישר לאומי ודמוקרטי