אסור לימין הלאומי לטמון את ראשו בחול לנוכח המשמעות הכלכלית והחברתית של המשך ההתבדלות החרדית. אם לא ננקוט צעדים נחושים, תיווצר סכנה אדירה לשרידות ארוכת הטווח של המפעל הציוני
פרדיגמת "כשלי השוק" נהפכה לאקסיומה בחשיבה הכלכלית. אך להתערבות המדינתית שנועדה לתקן את כשלי השוק יש כשלים משלה. תאוריית הבחירה הציבורית מבקשת לבחון אם התרופה אינה גרועה מהחולי
כללי הפתיחה באש מצד כוחות הביטחון הם עניין תלוי נסיבות, סדרי עדיפויות ומדיניות נטילת סיכונים. במערב כולו, וגם על פי החוק בישראל, הדרג המדיני מעורב בעיצובם ומאשר אותם. אך זה שנים שהממשלות מושכות ידן מחובתן זו, וגורמים משפטיים משליטים לבדם
הכרעת האויב, לוחמה נגד צבא סדיר, כיבוש שטח, מקצוענות צבאית – כל אלה ועוד נעלמו זה שנות דור מתורת הלחימה של צה"ל ומתודעת מפקדיו, בהשפעת תאוריות פוסט-מודרניות שלא עמדו בשום מבחן והובילונו עד אסון
למרות הצלחות העבר בבלימת הסתננות, ישראל ניצבת בפני אתגר מחודש, הפעם מגבולה המזרחי. כדי לבלום את הצונאמי בעוד מועד, עליה להפוך את ההסתננות ללא משתלמת. גדר חכמה לא תושיע אותנו
מאמציו של טראמפ לעצב את הסדר הכלכלי הבינלאומי נועדו לענות על בעיות אמיתיות במערכת הסחר הגלובלית. עם זאת, באופן הביצוע הנוכחי הסכנות עלולות לעלות על התועלת
במקום לעודד את העצמאים והעסקים הזעירים, מדינת ישראל מעדיפה את אזרחיה שכירים. על הקשיים, האתגרים והחוויות הניצבים בפני אלו המבקשים לעמוד ברשות עצמם בתחרות על כספו של הלקוח
ישראל חייבת להציג בפני העולם תוכנית מדינית חדשה, זהירה אבל יצירתית, שתכיר בשגיאות ההיסטוריות של השמאל ושל הימין. במקום לצמצם את הפרמטרים של המשא ומתן, על התוכנית להרחיבם. כך זה יעבוד
