דמוקרטיה בנסיגה פופוליזם, קיטוב וההפיכה המשטרית נעם גדרון ויניב רוזנאי כנרת, זמורה, דביר, 2025 | 128 עמ' לאחר שלוש שנים עמוסות חילופי מהלומות אינטלקטואליות בדבר מהותה של הדמוקרטיה הישראלית ומקומה של מערכת המשפט בה, נראה כי קשה לחדש בנושא. ואכן,

המשבר המשטרי שישראל שרויה בו מספק הזדמנות לקדם שינוי מוסדי שיבצר את הדמוקרטיה והחירות לשנים רבות. הקמתו של בית מחוקקים עליון היא צו השעה. כך זה יעבוד

מתווה לוין-סער כולל כמה שינויים לטובה, אך בכל הנוגע לתיקון האיזון בין הרשויות הוא עלול לגרום יותר נזק מתועלת

במערכה על הרפורמה המשפטית בישראל, שהחלה ב-4 בינואר 2023 והסתיימה ב-7 באוקטובר אותה שנה, היה לי מושב בשורה הקדמית.

שומר בקפדנות על גבולות תפקידו, אינו משמש שומר סף, לא ניצב מעל לציבור או מעבר לחוק, ומותיר למחוקק את המילה האחרונה בשאלות חברתיות, כלכליות ופוליטיות סבוכות וקשות. השופט השמרן: דיוקן

התערבות בג"ץ במדיניות חוץ וביטחון אינה הולמת את המסורת הדמוקרטית, ופוגעת ביכולתה של המדינה להגן על עצמה. למרות זאת היא מעמיקה והולכת, ולא רק באמצעות פסקי דין. עיון ביקורתי

הדמוקרטיה כפי ששכחנו: רוברט דאל על דמוקרטיה וזכויות הקדמה מאת יונתן גרין מה הטעם לומר לקהילה שהיא בת חורין בכל עניין מלבד החירות לחוקק חוקים? החירות לחוקק היא זו המכוננת עם חופשי. – ג"ק צ'סטרטון[1] בארה"ב מתעורר מעת לעת דיון

שלושה פסקי דין מהדהדים פרסם בית המשפט העליון של ארה"ב בסוף יוני, ממש לפני שהתפזר לפגרת הקיץ הקבועה שלו. שלושה פסקי דין שעוררו התלהבות רבה בקרב חוגים שמרניים, מרמור בקרב חוגים פרוגרסיביים, וחידוש השיח על המקום שתופס בית המשפט העליון

  ספרה החדש של דפנה ברק-ארז מכיל לקט מחשבות על מלאכת השפיטה והדילמות הנלוות אליה. כמה מן המחשבות מציפות שאלות חשובות על מגבלותיה של השיטה ועל יכולתו של הציבור לנקוט לגביהן עמדה   מחשבות על שפיטה דפנה ברק-ארז כרמל, תשפ"ג

כתבו: סטודנטים למשפטים עריכה: ענת סרגוסטי משכל וידיעות ספרים: תשע"ז | 392 עמ' הכרך שלפנינו הוא מקבץ ראיונות עם שלושה עשר שופטי ושופטות בית המשפט העליון בדימוס, שיזמו, כתבו וערכו שמונה סטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. הראיונות פותחים בסיפור חייהם של