"התלוּש" הניהיליסט שהספרות העברית טיפחה בדור התחייה חוזר בגלגול עכשווי, מפוכח אפילו יותר. כי כאז כן עתה, הדרך להיחלצות מהניהיליזם היא ההתכנסות בסיפור: גשר של מילים על פני התהום פעם אמר לי א"ב יהושע במבט שובבי: "אי אפשר בלי קצת
עיונים (גיליון 42) כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל עורכים: אבי בראלי ועופר שיף מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2025 | 314 עמ' לקראת צאת גיליון 42 של השילוח קיבלנו את גיליון 42 של 'עיונים'. השתוות המספרים היא תירוץ נאה לסקור
במִבצע מחקרי מקיף מראה דמיטרי שומסקי כי מנהיגי זרמיה השונים של הציונות לא היו רחוקים כל כך זה מזה בחזונם, וכי כל עוד פעלו בעולם של אימפריות רב-לאומיות ראו גם את עתיד היהודים כחלק ממערכת זו | ישראל ברטל דימיטרי
זרעי הקרע: מאלטלנה ועד היום גיל סמסונוב דביר, תשפ"ד | 318 עמ' הספר נקרא "הבגינים", ורק מי שיסתכל מקרוב בעטיפתו הקדמית יראה שקלסתרו הגנרי והחייכני של האיש עם הקרחת והמשקפיים עבי המסגרת מנומר בשמות של אנשי אצ"ל ולח"י ושאר רוויזיוניסטים.
מאז 1948 מאתגרת עזה את הציונות, מאבק שעדיין לא תם. הוא משך את העיר אל העמוקה שבתהומות, והשכיח ממנה את רוב קורותיה, שטופי השמש וברוכי היבול. מסע היסטורי, אסטרטגי ותרבותי אל הגיהינום וחזרה עד היכתב שורות אלה קוממה מדינת
ישראל זקוקה לתודעה רפובליקנית – אך כזאת המחזקת את הלאומיות ולא באה תחתיה. על יחסי רפובליקניזם, לאומיות ויהדות, ממונטסקייה ובן-גוריון עד לימודי האזרחות בישראל "החג של החגים" הוא פסטיבל הנערך מדי שנה בעיר חיפה בסופי השבוע של חודש דצמבר
נתניהו מצליח במשימת הבלימה ההיסטורית שנטל על עצמו, אך ישראל זקוקה לחזון מודולרי וריאלי של פתרון הסכסוך כדי לשמר את הישגיה. חזון שלא יתעלם מאופייה הייחודי של הציונות, כתנועה המעוגנת בריאליה הגיאו-פוליטית אך ניתנת להבנה ולהצדקה רק מתוך הנראטיב המקראי
מחשבות לרגל יום הרצל הראשון בחודש יוני בשנה שעברה עבר בכנסת ברוב גדול "חוק הרצל". החוק, פרי יזמה משותפת של חבר הכנסת אילן שלגי מ'שינוי' ומרכז שלם(המוציא לאור את כתב העת הזה), מבקש "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של
