מפעלו המחקרי של הכלכלן יואל מוקיר, שזכה בפרס נובל היוקרתי, ראוי לתשומת ליבנו היום יותר מתמיד

המדינה המנהלית, המכונה דיפ סטייט, איננה תאוריית קונספירציה אלא מציאות מודרנית המעמידה את הדמוקרטיה הפרלמנטרית בפני אתגר ממשי. במקום להתעלם ממנו או ללעוג לו מוטב שנתמודד עימו ברצינות

שגרירו לשעבר של ממשל טראמפ בישראל משיב רוח חדשה בדיון בבעיה הפלסטינית. לצד פתרון המיושם בהצלחה במקומות אחרים בעולם, הוא גם מדגים פוליטיקה תאולוגית בתכליתה ורציונלית בשיטתה

המוסדות הבינלאומיים, שהוקמו כדי להגן על ערכי הליברליזם המערבי, נהפכו לכלי שרת במאבק נגדו. חיצי המאבק הזה מופנים גם נגד ישראל; ייתכן שדווקא בכך טמון הפוטנציאל להכרת המערב בהשחתת מוסדותיו

גם בעידן הגז הטבעי, הנפט עודנו משאב חיוני מאוד, שיש לגוון את מקורותיו, כפי שעשתה ישראל לאורך השנים. קו צינור אילת-אשקלון, המיובש והמושמץ, הוא מפתח אסטרטגי

שנתיים וחצי אחרי מלחמת העולם השנייה, כשכבר (ועדיין) לא היה ראש ממשלת בריטניה, כתב צ'רצ'יל סיפור על מפגש עם אביו, הלומד ממנו מה התחדש בעולם ביובל השנים שמאז מותו – ונעל את הסיפור בתיבה תרגם, ביאר וכתב דברי הקדמה: קובי