גלות

מחקר מעניין על השתלבותם של בני ניצולי השואה בחברה הצברית ובמעמד הבינוני-גבוה מלמד, לאו דווקא במתכוון, גם על הנחותיה ומגבלותיה של הסוציולוגיה בישראל | ארי אנגלברג

פוגרום קישינב ונפתולי ההיסטוריה סטיבן ג' זיפרשטיין מאנגלית: אינגה מיכאלי עם עובד, ספריית אופקים, תשפ"ה, 231 עמ' פוגרום קישינב ב-1903 נחשב לנקודת מפנה בתולדות האנטישמיות המודרנית, אף כי כשלעצמו לא היה יוצא דופן. הוא עורר את דעת הקהל במערב למצוקת

הצלחתו המפתיעה של ספר על מזרח אירופה היהודית קשורה גם לעיסוקו בעמי האזור שהתענו מתחת למגף הרוסי. יש כיום קרבה הדדית בינם לבינינו, והיא עקרונית ועמוקה
בשורת הריבונות היהודית איננה להתייחס לכוח כפי ששאר העמים הריבוניים מתייחסים אליו, אלא להראות איך משתמש בו עם שחושל בכור המצרף של הגלות

מפרשבורג לירושלים הרב גלאזנר, האורתודוקסיה ההונגרית והציונות יואב שורק מרכז זלמן שזר, תשפ"ה | 400 עמ' מדור הקלאסיקה שלנו בגיליון 38 הוקדש למאמר תורני ציוני, שהקדים את זמנו ואת סביבתו, מאת הרב משה שמואל גלאזנר. יואב שורק הציג שם בהקדמתו

דת ומדינה בישראל אתגרי העבר והעתיד גדעון ספיר כנרת זמורה ביתן ומרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, 2024 | 110 עמ' בדיוק לפני עשור יצא לאור ספר הנושא כותרת כמעט זהה – דת ומדינה בישראל – שגם עליו חתום פרופ'

לזכר גיבור ישראל סרן איתן אוסטר שנפל במערכה בלבנון בערב ראש השנה תשפ"ה.
אנו חיים במציאות מורכבת וכאוטית מכדי שהתבונה האנושית תוכל לה לבדה. החזרת אלוהים לשיח היא מן היתרונות הטמונים במפגש הבין-דתי בין יהודים, נוצרים ומוסלמים
שלא בטובתנו אימצנו את נקודת המבט האירופית שלפיה ככל שנהיה קורבנות, כך נהיה זכאים להכרה ולחמלה
רוח הגלות בת אלפיים השנים, הכמהה לקבלה בין-לאומית ולחיבת העמים, ממשיכה לכוון את צעדינו גם כאומה ריבונית. עלינו להשילה מעלינו אחת ולתמיד

התחברות מנויים