במִבצע מחקרי מקיף מראה דמיטרי שומסקי כי מנהיגי זרמיה השונים של הציונות לא היו רחוקים כל כך זה מזה בחזונם, וכי כל עוד פעלו בעולם של אימפריות רב-לאומיות ראו גם את עתיד היהודים כחלק ממערכת זו | ישראל ברטל דימיטרי

זרעי הקרע: מאלטלנה ועד היום גיל סמסונוב דביר, תשפ"ד | 318 עמ' הספר נקרא "הבגינים", ורק מי שיסתכל מקרוב בעטיפתו הקדמית יראה שקלסתרו הגנרי והחייכני של האיש עם הקרחת והמשקפיים עבי המסגרת מנומר בשמות של אנשי אצ"ל ולח"י ושאר רוויזיוניסטים.

מראשית הציונות עוררה לבנון פנטזיה על שכנות נעימה עם מדינה פרו-מערבית. במציאות היה זה תעתוע מההתחלה: לבנון הייתה ונשארה אוסף של משפחות מסוכסכות, ונלקחה בשבי על ידי אש"ף ואחר כך חיזבאללה. מסע היסטורי לצד זרם הליטני   גדר טובה. תחנה

חזונו המלהיב של ארי שביט בדבר ממלכתיות חדשה ומכילה נופל בכמה מן הבורות של הממלכתיות הישנה והמדירה. המחשבה שמדינה יכולה להיות מופת על-אנושי, למשל; או שהמדינה יכולה להגדיר ולספק משמעות   בית שלישי מעם לשבטים לעם ארי שביט ידיעות ספרים,

חוקה ומבולקה: בן-גוריון נגד חוקה כתובה "איני מניח כי אפשר למסור לבית-המשפט שיקבע אם חוקים של הכנסת כשרים או אינם כשרים". מילים נפיצות אלו לא יצאו מפיו של פעיל ימין אנטי-ליברלי בימינו, אלא מפיו של ראש ממשלת ישראל הראשון, האב

בתגובה ל"ממלכתיות בעת הזאת" מאת ידידיה שטרן ידידיה שטרן מתאר יפה במאמרו את שיח הקיטוב שחל בחברה הישראלית בשנים האחרונות, ומנסה להציע שיח חדש שיאפשר את הכלת המחלוקות. הוא מציג את שורשיו של המשבר הנוכחי בשיח הזהויות כהתנגשות בין ארבעה

בעידן הנוכחי, "ממלכתיות" צריכה להתפרש כהכלת המחלוקות והמגוון בחברה באופן שיאפשר את אחדותה. יש לתבוע אותה מראשי שלוש הרשויות ומבעלי השפעה ציבורית על מגרש המסדרים הצה"לי בגליל העליון עמדו כמאתיים חיילות וחיילים במסדר סיום של קורס המיועד לחיילים עולים. אלה

מה שחוזה המדינה הבין שדור המייסדים כבר שכח מנחם בגין אמר פעם ש"בסערה ניכר רב החובל, בנגינה ניכר המאסטרו. [ואילו] המדינאי ניכר באבחנותיו, בראיית הנולד.[1] הרצל, לפי הגדרה זו, הוא לא רק אחד המדינאים המבריקים שקמו לעם היהודי, הוא מגדולי