סדרה של שינויים בערכים, במדיניות ובפסיקה הובילה לדחיקת לימודי התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים אל השוליים, ולהרחקת ספר הספרים מליבם של התלמידים. חשבון נפש לאומי (ואישי), והצעה למדיניות חדשה (ישנה)

לימודי "מולדת", שהיו אבן הראשה של מערכת החינוך בישראל, הפכו בהדרגה למקצוע המנחיל לתלמידים חינוך אזרחי נטול קשר לארץ ישראל. התפנית שמבקש השר קיש לחולל זקוקה לעוגנים ומנופי ביצוע

עד הילדים טל לוריא סלע מאיר, 2025 | 239 עמ' שיעור הזכאות לבגרות בישראל עומד בשנים האחרונות על כ-75%. מדובר בשיפור רב יחסית מהעשור הקודם, שבו עמדו שיעורי הזכאות על כ-65% בלבד. אלא שכאשר בוחנים את מצבם של תלמידי ישראל

הצורך בשירות מדינה מקצועי ובעל זיכרון ארגוני מתנגש עם הצורך הדמוקרטי שנבחרי הציבור יוכלו ליישם מדיניות. במדינות המערב נמצאו לכך פתרונות. החוק הישראלי מאפשר אף הוא איזון, אך בג"ץ רוקן אותו ממשמעותו

ניסיונות התיקון של ההטיה האידיאולוגית העמוקה במקצוע האזרחות היו קוסמטיים בלבד. נדרש שינוי יסודי כדי להעניק למקצוע החשוב את מקומו הראוי "תהיה לי בעיה גדולה להעסיק מורה לאזרחות מתפוח, כי אני לא יכול לסמוך עליה שתלמד זכויות וחירויות"; כך אמר