במִבצע מחקרי מקיף מראה דמיטרי שומסקי כי מנהיגי זרמיה השונים של הציונות לא היו רחוקים כל כך זה מזה בחזונם, וכי כל עוד פעלו בעולם של אימפריות רב-לאומיות ראו גם את עתיד היהודים כחלק ממערכת זו | ישראל ברטל דימיטרי

הספר האדום אסף ענברי ידיעות ספרים, 2022 | 286 עמ'   אין זו טעות דפוס: אכן, בסמיכות זמנים, הופיעו בהוצאת ידיעות ספרים שני ספרים ששמם הוא 'הספר האדום'. ובשניהם, האדום-האדום הזה הוא האדום הסוציאליסטי. אם האדום בספר האדום על סין

חוקה ומבולקה: בן-גוריון נגד חוקה כתובה "איני מניח כי אפשר למסור לבית-המשפט שיקבע אם חוקים של הכנסת כשרים או אינם כשרים". מילים נפיצות אלו לא יצאו מפיו של פעיל ימין אנטי-ליברלי בימינו, אלא מפיו של ראש ממשלת ישראל הראשון, האב

עוד לא שבנו אל הכוח והיופי שהיו לסיפורת ולשירה כאשר הללו ליוו את התחייה הלאומית ונתנו לה עומק. יובל לחורף שקטף את גולדברג, עגנון ואלתרמן מעין מה שעשה סטלין לשארית תרבות ישראל בברית המועצות בקיץ 1952, בחסלו שורת סופרים יהודים,

התנועה הציונית יצרה שינויים גדולים בחיי העם היהודי; כעת הגיעה השעה לשמר ולטפח את הישגיה א לכל אורך ההיסטוריה האנושית, דנו הפילוסופים הפוליטיים בשאלות על אודות הטוב והרע, הצדק והעוול, ועמדו על ליקויים יסודיים בסדרי החברה הפוליטית ועל דרכים לתקנם.[1]

קווים לדמותה של תנועת־נגד אינטלקטואלית ששמה לה למטרה לבלום את השפעת השמאל הישראלי החדש על הציבור הרחב בשנים האחרונות אנו עדים לעלייתה של השמרנות הישראלית החדשה, תנועת־נגד אינטלקטואלית אשר מציבה חזון חברתי חלופי לחזון המקודם על ידי השמאל הישראלי החדש

מה שחוזה המדינה הבין שדור המייסדים כבר שכח מנחם בגין אמר פעם ש"בסערה ניכר רב החובל, בנגינה ניכר המאסטרו. [ואילו] המדינאי ניכר באבחנותיו, בראיית הנולד.[1] הרצל, לפי הגדרה זו, הוא לא רק אחד המדינאים המבריקים שקמו לעם היהודי, הוא מגדולי

מחשבות לרגל יום הרצל הראשון בחודש יוני בשנה שעברה עבר בכנסת ברוב גדול "חוק הרצל". החוק, פרי יזמה משותפת של חבר הכנסת אילן שלגי מ'שינוי' ומרכז שלם(המוציא לאור את כתב העת הזה), מבקש "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של