שורה של טענות המיוחסות להגות בת זמננו, האקזיסטנציאליסטית והפוסטמודרנית, נוכחת בבהירות ובעוצמה רטורית בספרו של החכם היהודי מן המאה הי"ב     מאז ומעולם ידענו שכל ההכרות האנושיות הנן סובייקטיביות יחוסיות. – הראי"ה קוק, איגרת מד   בפנתיאון של חכמי

עליונותו של האדם והחופש שלו ליצור ולשגשג עמדו בטבורה של האמונה היהודית, עד שנדחקה אל מחוזות הדת הכנועה בימי הביניים. שקיעת המודרניות והציונות מעוררת את פיתוי הרגרסיה הדתית, בשורה "מתוקה" של דקדנס שִׁירָה הַנֹּעַר, שִׁיר עֲתִידֵנוּ: שִׁיר הִתְחַדְּשׁוּת, בִּנְיָן וַעֲלִיָּה.

בחברה בת זמננו רבות ממצוות התורה חדלו להיות רלוונטיות. פוסקי ההלכה נקטו שתי דרכים הפוכות להתמודד עם כך   שבע: רעיונות כלכליים וחברתיים בהשראת שנת השמיטה אהרן אריאל לביא כתר – המכון לכלכלה על פי התורה, תשפ"ב | 207 עמ'

עורך ומבאר ראשי: יוחאי מקבילי, מתרגם: הלל גרשוני מפעל משנה תורה, 2018–2021 שתי מהדורות עבריות מודרניות של ספר מורה נבוכים מונחות על מדף הספרים שלי זה מכבר. הן מהוות, במובן מסוים, מעין גנאלוגיה של שנות העיסוק המוקדמות שלי בהגות יהודית.