הרשות הפלסטינית

עלייה ניכרת בתעסוקת פלסטינים בישראל בשנים האחרונות פיתחה תלות של שתי הכלכלות זו בזו. גמילה הדדית תניב יתרונות חברתיים וכלכליים לישראל, ותפחית את הסיכון לקריסה כלכלית ביהודה ושומרון   בעשור האחרון שינתה מדינת ישראל את מדיניותה ביחס לכניסת פלסטינים לעבודה

הסכמי אוסלו, הנסיגה מלבנון והרס יישובי גוש קטיף נטעו באויבינו את האמונה כי ניתן לגבור על מדינת ישראל. רק אמונה בצדקת דרכה של הציונות תמנע תבוסות עתידיות   במוקדם או במאוחר תקום ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר. הוועדה תבחן

פרגוסון: רצף של כשלי הרתעה אמריקניים [דיילי מייל] בנאומיו במסע הבחירות, נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ טוען שהנשיא המכהן ג'ו ביידן, בחולשתו, מדרדר את העולם למלחמה. "אנחנו על סף מלחמת העולם השלישית, במקרה שמישהו לא יודע", הוא אמר, למשל,

למרות הישגים צבאיים רבים ומסירות יוצאת דופן, ישראל מתקשה מאוד לנצח את אויביה הפלסטינים. הסיבה העיקרית היא שהיא אינה רוצה, באמת, להביס אותם; היא רוצה לחיות לצידם בדו-קיום, גם כשהם לגמרי לא בעניין 'אבו-טַבְּלֶה', דמות של פועל ערבי מהשטחים, נולדה

הרשות הפלסטינית מציבה איום שאינו שונה מזה שמימש חמאס. הדרך להבטחת ביטחוננו עוברת בפירוקה, ובהקמת מנהלות לשליטה אזרחית מקומית בערים הערביות הטבח בשמחת תורה יצר קונצנזוס נדיר בחברה הישראלית: הכרעה צבאית של חמאס בעזה בכל מחיר ובכל תנאי. נראה שרק

המערכות בדרום ובצפון עוד רחוקות מהכרעה. בפני ההנהגה והציבור חייבת להיות תמונת עתיד ברורה, עם משמעות אסטרטגית שאין בה עמימות תוכנית 'בדר' בהובלת הרמטכ"ל המצרי סעד א-שאזלי, שפתחה את מלחמת יום הכיפורים, נוצרה בפקודתו הישירה של נשיא מצרים, אנואר סאדאת.

מדינת ישראל עומדת משותקת לנוכח ההשתלטות הפלסטינית על שטחי יהודה ושומרון המחוללת נזקים אסטרטגיים. את המבוכה יש להחליף בהחלת ריבונות חלקית ולקיחת אחריות מלאה הסכסוך הישראלי-ערבי מתנהל בארץ ישראל זה מאה שנה, ופתרון אינו נראה באופק – לפחות לא בידי

התחברות מנויים