השילוח 23

בשנים האחרונות רווחות בתוך הציונות הדתית מגמות של ערעור על ההיסטוריוגרפיה הציונית המרכזית, ואימוץ בדיעבד של נראטיבים מתחרים. הסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות, והתוצאות מסוכנות מאמר זה מבקש להצביע באופן ראשוני על שלוש תופעות היסטוריוגרפיות המאפיינות את השיח ההיסטורי הדתי-לאומי, בעיקר בשני

חוקה ומבולקה: בן-גוריון נגד חוקה כתובה "איני מניח כי אפשר למסור לבית-המשפט שיקבע אם חוקים של הכנסת כשרים או אינם כשרים". מילים נפיצות אלו לא יצאו מפיו של פעיל ימין אנטי-ליברלי בימינו, אלא מפיו של ראש ממשלת ישראל הראשון, האב

מוסד נציבות הדורות הבאים בכנסת, שבִּן-לילה היה ובִן-לילה אבד, משקף באופן בהיר אחת מן הסוגיות הבוערות בעולם הדמוקרטי: מקומם של מומחים בעיצוב מדיניות ציבורית משבר הקורונה יצר אי-ודאות כלכלית, פוליטית וחברתית שכמעט איש מאיתנו איננו זוכר – לפחות לא מי

הדת חוזרת לראש סדר היום העולמי, והכתיבה האוטוביוגרפית היא התופעה הספרותית הבולטת בזמננו. מן הרומן 'המלכות' של עמנואל קארר אפשר להבין את הקשר הניגודי בין התופעות א 'המלכות' הוא רומן מעניין מאוד שראה אור בצרפת ב-2014 ותורגם לאחרונה לעברית ('בבל';

אקטיביזם שיפוטי הוא שם כולל לתופעות שיפוטיות רבות, שחלקן הכרחיות ואף מובנות בחקיקה. סקירה שיטתית של תופעה זו על איזוניה השונים מלמדת עד כמה מה שנעשה בישראל בשנים האחרונות הוא רדיקלי אקטיביזם שיפוטי הוא מושג קשה להגדרה, אך התופעה עצמה

  חנן עמיאור סלע מאיר, 2020 | 223 עמ' חנן עמיאור עורך זה שנים את אתר ביקורת התקשורת 'פרספקטיבה'. בספרו החדש ריכז מאות אנקדוטות מרגיזות ואף מקוממות כדי להדגים כיצד התקשורת הישראלית מעלה בתפקידה, הפסיקה לדווח על המציאות והחלה לנסות

ננופואטיקה, 21 עורך הגיליון: טינו מושקוביץ מקום לשירה ועמדה, תשפ"א | 236 עמ' האנתולוגיה שלפנינו היא מן הנחוצות, אך לא מהחיוניות ממש. אין היא, כדרכם של חלק מילקוטי השירה, רק אוסף נושאי הבא ללבב את הקוראים ולשעשעם. גם אין זה

אמנון לורד א' אורן, 2020 | 253 עמ' להיות קומוניסט וציוני גם יחד בארץ ישראל – זו תמיד הייתה אומנות של הליכה על חוט דק שלפעמים פשוט נקרע. האנטי-לאומיות המוצהרת של הקומוניזם, והאנטי-ישראליות והאנטישמיות שהמשטרים הקומוניסטיים נהגו בפועל, הותירו לשוחרי

אנדריי פבלוביץ' סובוטין מרוסית: יונה גונופולסקי קדימה פרויקטים, 2020 | 192 עמ' כבר ממבט ראשון קשה להיות אדישים לכרך הקטן של 'בתחום מושבם של היהודים': הוא מתהדר בכריכה קשה בטקסטורת לבד, ובעיצוב מוקפד שממשיך אל הספר צהוב-העמודים ונעים השוליים עצמו.

מרים זדוף מאנגלית: ברוריה בן-ברוך מרכז זלמן שזר, תשע"ט | 304 עמ' כל מי שנוגע בחיים היהודיים במרכז אירופה ובמזרחה בסוף המאה ה-19, אינו יכול שלא לפגוש את ערי המרחצאות – ובראשן קרלסבאד, הנקראת כיום בשמה הצ'כי קרלובי-וארי, שבה התקיימו

התחברות מנויים