קולוניאליזם התיישבותי תאוריה אקדמית כנשק אידאולוגי אדם קירש מאנגלית: אביעד שטיר לוין, תשפ"ה | 135 עמ' שתי מחשבות קפצו יחד בראשי עם סיום הקריאה ב'קולוניאליזם התיישבותי'. הראשונה מטרידה. הברברים כבר אינם רק בשער, אלא הם מחופרים עמוק במרחבים שזוהו

ישראל זנגוויל (1864–1926) היה סופר, מתרגם ופעיל ציוני יהודי-בריטי. ב-1895, זנגוויל בן ה-31 פגש את הרצל ונהפך לתומך נלהב של התנועה הציונית. הוא אף ביקר בארץ ישראל שנתיים לאחר מכן, אך בהמשך דרכו הפוליטית עזב את התנועה הציונית והקים את

זוג יונים בישימון ובמלחמה: יונת ואלכסנדר סנד ו'אדמה ללא צל' הקדמה מאת צור ארליך ההווה והעבר הקרוב של יישובי הנגב המערבי טבולים בגבורה ובחלוציות. כזאת, אבל בדרך אחרת, הייתה גם ראשיתם. בתקופתנו, עד פרוץ המלחמה הנוכחית, היה זה חבל ארץ

זלמן דוד לבונטין, חלוץ האגודות השיתופיות בארץ ישראל ומנהל המוסד שהזרים את החמצן הפיננסי לבניינה, ניהל מאבק מתסכל להשתתת המפעל הציוני על אחריות כלכלית ועל יוזמה פרטית ולא על שנוררות. כיום, אחרי ההכרה המאוחרת בצדקת דרכו, הגיע הזמן להכיר גם