במִבצע מחקרי מקיף מראה דמיטרי שומסקי כי מנהיגי זרמיה השונים של הציונות לא היו רחוקים כל כך זה מזה בחזונם, וכי כל עוד פעלו בעולם של אימפריות רב-לאומיות ראו גם את עתיד היהודים כחלק ממערכת זו | ישראל ברטל דימיטרי
חידושו של מסך הברזל קישור אל הכתבה השם "פוטין" מוזכר רק פעם אחת במאמר הקינה של העיתונאי הבריטי בן ג'ודה "רוסיה שאיבדנו" (אנהרד, 7 במארס). ג'ודה, יהודי ממוצא עיראקי, גדל ברומניה, התחנך בליסאום שארל דה-גול בלונדון ובאוניברסיטת אוקספורד, וסיקר בחירות,
הליברליזם השלם, שז'בוטינסקי נשא את דגלו, אינו מתיישב עם מה שמייחסים לו נוטשי המחנה: לא עם טיפוח שלטון בג"ץ, ולא עם הוויתור על לב הארץ על אילו עיקרים עומד הימין הישראלי הלא-דתי? המבקש אבחנות חדות, שמסדרות את הראש, באשר למציאויות
זאב ז'בוטינסקי מכון ז'בוטינסקי, 2016 | 277 עמ' בספר החדש, המצטרף לסדרה המהודרת של כל כתבי זאב ז'בוטינסקי, מובאים מאמריו של המנהיג הציוני שבהם הוא מנסה להלחים שני מונחים שהיו מנותקים זה מזה במשך אלפיים שנים: יהודים, ומלחמה. עד ראשית
בחלוף הפוליטיקה הזמנית מתגלה כי הגותו של זאב ז׳בוטינסקי, מייסד המחנה השמרני בישראל, אינה כה שונה מזו של יריבו האידיאולוגי ישעיה ברלין "…ברור שהיה מבריק, מוכשר להפליא, יחיד בדורו ובאופן כללי ראוי להנצחה בשלל דרכים". ישעיה ברלין דן בזאב ז'בוטינסקי
נתניהו מצליח במשימת הבלימה ההיסטורית שנטל על עצמו, אך ישראל זקוקה לחזון מודולרי וריאלי של פתרון הסכסוך כדי לשמר את הישגיה. חזון שלא יתעלם מאופייה הייחודי של הציונות, כתנועה המעוגנת בריאליה הגיאו-פוליטית אך ניתנת להבנה ולהצדקה רק מתוך הנראטיב המקראי
