המוסדות הבינלאומיים, שהוקמו כדי להגן על ערכי הליברליזם המערבי, נהפכו לכלי שרת במאבק נגדו. חיצי המאבק הזה מופנים גם נגד ישראל; ייתכן שדווקא בכך טמון הפוטנציאל להכרת המערב בהשחתת מוסדותיו

הדמוקרטיה כפי ששכחנו: רוברט דאל על דמוקרטיה וזכויות הקדמה מאת יונתן גרין מה הטעם לומר לקהילה שהיא בת חורין בכל עניין מלבד החירות לחוקק חוקים? החירות לחוקק היא זו המכוננת עם חופשי. – ג"ק צ'סטרטון[1] בארה"ב מתעורר מעת לעת דיון

אשמתו של פרופסור שיף אגור שיף אחוזת בית, תשפ"ב | 285 עמ' בספרו הקודם של אגור שיף, בן דמותו הסופר ארם פריש נחטף בצפון מערב אפריקה למטרות כופר. גם בספרו החדש בן דמותו הבדוי, הנושא הפעם את שמו המדויק, נעצר

הליברליזם השלם, שז'בוטינסקי נשא את דגלו, אינו מתיישב עם מה שמייחסים לו נוטשי המחנה: לא עם טיפוח שלטון בג"ץ, ולא עם הוויתור על לב הארץ על אילו עיקרים עומד הימין הישראלי הלא-דתי? המבקש אבחנות חדות, שמסדרות את הראש, באשר למציאויות

האסון במירון, וגם משברי שנת הקורונה שקדמה לו, הפנו את הזרקורים של השיח הציבורי אל החברה החרדית. // בחודש שעבר פרסם ד"ר שוקי פרידמן מחקר פסימי במיוחד בנושא זה, תחת הכותרת "ישראל והחברה החרדית" (בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה). המחקר כולל

בין שלל הזכויות הצצות חדשות לבקרים, זו הדורשת שלא לשלם שום מחיר על בחירות אישיות היא המופרכת ביותר כשמתנגדי חיסונים טוענים ש"זכותם לא להתחסן ואסור להתערב לאדם בהחלטותיו הרפואיות הפרטיות", הם אינם מתכוונים לכך שיש להם זכות על גופם ולכן