חוקה

התיק הלא-משכנע של קץ הדמוקרטיה https://www.newyorker.com/newsletter/the-daily/what-its-like-to-live-under-autocracy   בשער הניו-יורקר ב-5 במאי, גברת פסל החירות יושבת מאחורי סורגים ועל קיר תא הכלא מאחוריה מסומנים בחריטות קווים 100 הימים הראשונים של כהונתו השנייה של טראמפ. "האם זה קורה כאן?", זוהי כותרת כתבתו

במערכה על הרפורמה המשפטית בישראל, שהחלה ב-4 בינואר 2023 והסתיימה ב-7 באוקטובר אותה שנה, היה לי מושב בשורה הקדמית.

שלושה פסקי דין מהדהדים פרסם בית המשפט העליון של ארה"ב בסוף יוני, ממש לפני שהתפזר לפגרת הקיץ הקבועה שלו. שלושה פסקי דין שעוררו התלהבות רבה בקרב חוגים שמרניים, מרמור בקרב חוגים פרוגרסיביים, וחידוש השיח על המקום שתופס בית המשפט העליון

שיח הגון ומדויק על הרפורמה במערכת המשפט דורש ראייה נכוחה של כשלי המצב הקיים, והכרה בתשתית התאורטית, המוסרית והעובדתית הענפה העומדת בבסיס השינויים המוצעים בשיח הגועש המתנהל סביב הרפורמה המשפטית שמובילה הממשלה, נשמעה עד כה בעיקר דעה אקדמית אחת. השאלות

חוקה ומבולקה: בן-גוריון נגד חוקה כתובה "איני מניח כי אפשר למסור לבית-המשפט שיקבע אם חוקים של הכנסת כשרים או אינם כשרים". מילים נפיצות אלו לא יצאו מפיו של פעיל ימין אנטי-ליברלי בימינו, אלא מפיו של ראש ממשלת ישראל הראשון, האב

הקיטוב בשיח הציבורי בישראל נובע, בין השאר, מכשל חוקתי חמור המונע הכרעה לגיטימית בסוגיות שבמחלוקת. ניתן למלא את החסר בדרך שתהלום את המציאות הישראלית מדינת ישראל הוקמה כמדינה דמוקרטית ושמרה על אופייה-זה כל שנות קיומה. זהו פלא שנדמה כי אך

הבחירות הראשונות שידעה ישראל לאחר קום המדינה, התקיימו בינואר 1949 במטרה לבחור חברים לאספה מכוננת, שתפקידה היה לנסח חוקה. ואולם, תחת זאת, החליטו חברי האספה להפוך את עצמם לגוף מחוקק קבוע, ולהסתפק בשורה של חוקי יסוד שנועדו, בבוא הזמן, לשמש

התחברות מנויים