שרי חינוך מימין ומשמאל מנסים להנחיל ערכים באמצעות המערכת הריכוזית, ונכשלים. המכינות הקדם–צבאיות מצליחות בכך, מכוח יוזמה חופשית ומקומית בשיח הציבורי רוֹוְחים שני טיעונים עיקריים בעד מחויבותה הבסיסית של המדינה – ואף אחריותה – לחינוך ילדי אזרחיה. הטיעון הראשון נאמר

מה שחוזה המדינה הבין שדור המייסדים כבר שכח מנחם בגין אמר פעם ש"בסערה ניכר רב החובל, בנגינה ניכר המאסטרו. [ואילו] המדינאי ניכר באבחנותיו, בראיית הנולד.[1] הרצל, לפי הגדרה זו, הוא לא רק אחד המדינאים המבריקים שקמו לעם היהודי, הוא מגדולי