חינוך
תוכניות מנהיגות בלי מהות, וסדר יום חינוכי בלי זהות, חושפים את המבוך שהחינוך בישראל נקלע אליו בשל הקצנת ערכי החירות והשוויון עד אבסורד. המתודולוגיה השמרנית, המאזנת בין ערכים ומציאות, מציעה מוצא
בתגובה ל"תנ"ך בקרן זווית" מאת רחל בורובסקי ול"פוסט-ציונות בבית הספר" מאת נעמה אבידן, גיליון 44 אני מבקש להציע פרספקטיבה נוספת על זו שהוצעה במאמרים, ואפתח בעיקר. מטרת לימוד תחומי הדעת מעצבי הזהות – תנ"ך, היסטוריה, ספרות, אזרחות, מחשבת-ישראל וכדומה –
ביזור מערכת החינוך הכרחי, ושביתת מורים לסיכולו – בלתי נמנעת. היערכות נכונה מבעוד מועד תאפשר לממשלה לשמור על רציפות חינוכית ועל תפקודו של המשק
סדרה של שינויים בערכים, במדיניות ובפסיקה הובילה לדחיקת לימודי התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים אל השוליים, ולהרחקת ספר הספרים מליבם של התלמידים. חשבון נפש לאומי (ואישי), והצעה למדיניות חדשה (ישנה)
לימודי "מולדת", שהיו אבן הראשה של מערכת החינוך בישראל, הפכו בהדרגה למקצוע המנחיל לתלמידים חינוך אזרחי נטול קשר לארץ ישראל. התפנית שמבקש השר קיש לחולל זקוקה לעוגנים ומנופי ביצוע
עד הילדים טל לוריא סלע מאיר, 2025 | 239 עמ' שיעור הזכאות לבגרות בישראל עומד בשנים האחרונות על כ-75%. מדובר בשיפור רב יחסית מהעשור הקודם, שבו עמדו שיעורי הזכאות על כ-65% בלבד. אלא שכאשר בוחנים את מצבם של תלמידי ישראל
ההשכלה הגבוהה בישראל אינה נתונה לפיקוח של הציבור. שינוי מוגבל במצב חריג זה ישבור את כוחנות האוניברסיטאות הוותיקות, יגוון את האחידוּת המחשבתית, יבטיח חופש אקדמי ויבריא את ההשכלה הגבוהה
כללי הפתיחה באש מצד כוחות הביטחון הם עניין תלוי נסיבות, סדרי עדיפויות ומדיניות נטילת סיכונים. במערב כולו, וגם על פי החוק בישראל, הדרג המדיני מעורב בעיצובם ומאשר אותם. אך זה שנים שהממשלות מושכות ידן מחובתן זו, וגורמים משפטיים משליטים לבדם