המשבר המשטרי שישראל שרויה בו מספק הזדמנות לקדם שינוי מוסדי שיבצר את הדמוקרטיה והחירות לשנים רבות. הקמתו של בית מחוקקים עליון היא צו השעה. כך זה יעבוד

הקדמה מאת בנימין שוורץ המאמר הקלאסי "לביסוס הדמוקרטיה" נכתב לפני 85 שנים על ידי הפילוסוף פרופ' חיים יהודה רוֹת (Leon Roth), מראשי האוניברסיטה העברית. המאמר יצא לאור ארבע פעמים עד עתה, ופרסום זה ב'השילוח' הוא הפעם החמישית. מדוע זכה

ההסתייגות של הפרוגרסיבים ממדעי הטבע, ובעיקר מהמחקר של טבע האדם, מובילה לעיתים לפגיעה במחקר ולתופעות אבסורדיות – אך היא ממשיכה מסורת פילוסופית מכובדת של הומניזם רדיקלי. דרושה התמודדות רצינית במאמר זה נתאר את הקונפליקט העקרוני שבין הפרוגרסיביזם למדעי הטבע בשאלת

החופש המוחלט של הפרט, ושחרור המוסר מכבלי האמונה, הדת, החברה והמסורת, היו חלומם של חלוצי המודרניות, והם המובן-מאליו של זמננו. באמצע המאה ה-19 הבין פיודור דוסטויבסקי, בחושי הסופר החדים שלו, כי זהו חלום בלהות "התחלתי בחופש בלתי-מוגבל, וסיימתי בעריצות בלתי-מוגבלת".

היּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים עיוני דעת ולב לחג החירות ולכל השנה אלחנן ניר ידיעות ספרים, תשפ"ב | 256 עמ' "גם סיפור מוכר, כשיגיע לידי מספר ראוי, יהפוך לסיפור חדש לחלוטין". מילים אלו, שבהן מתאר הרב אלחנן ניר את הייחודיות שבסיפור יציאת

השמרנות היא בשר מבשרה של ההגות המערבית, שצמחה מתהליכים של חילון. אבל מגיניה כיום מצויים במחנה המאמינים בגיליון הראשון של 'השילוח' קרא דניאל ג'ונסון, אז עורך המגזין הבריטי השמרני 'סטנדפוינט', "להגן על בשורת החירות המערבית". באיור שצירף מנחם הלברשטט למאמר