שורה של טענות המיוחסות להגות בת זמננו, האקזיסטנציאליסטית והפוסטמודרנית, נוכחת בבהירות ובעוצמה רטורית בספרו של החכם היהודי מן המאה הי"ב מאז ומעולם ידענו שכל ההכרות האנושיות הנן סובייקטיביות יחוסיות. – הראי"ה קוק, איגרת מד בפנתיאון של חכמי
זוועות הטבח בשמיני עצרת מערערות לא רק את תפיסותינו בדבר האויב ובדבר האסלאם, אלא גם את אמונתנו הכללית בטוב שבאדם. האם טעינו? האם יש בבני האדם רוע מובנה? והאם יש הבדל בין מבט מערבי למבט יהודי? עיון פסיכולוגי ותרבותי בעקבות
ההסתייגות של הפרוגרסיבים ממדעי הטבע, ובעיקר מהמחקר של טבע האדם, מובילה לעיתים לפגיעה במחקר ולתופעות אבסורדיות – אך היא ממשיכה מסורת פילוסופית מכובדת של הומניזם רדיקלי. דרושה התמודדות רצינית במאמר זה נתאר את הקונפליקט העקרוני שבין הפרוגרסיביזם למדעי הטבע בשאלת
החשיבה הצינית חיונית כדי לגונן עלינו מפני פוליטיקאים ומוסדות מנוונים ומושחתים, אך הפרזה בה עלולה להוביל דווקא להעמקה של השחתה וניוון. מסע רעיוני בעקבות גישה פופולרית קצת יותר מדי ציניות במיטבה היא כלי חזק ומושחז המשמש לחשיפת הצביעות והשקר הפושים
בתגובה ל"סנאט לישראל: 'הפדרליסט' ואנחנו" מאת שגיא ברמק הסיפא בכותרת המאמר מצביע על שני נושאיו העיקריים: השיטה הפדרלית של השלטון האמריקני, וההמלצות ליישום רכיבים ממנה במדינת ישראל. אך בעוד התוכן השייך ל"הפדרליסט" מפורט באופן מושלם, הנה התוכן של "ואנחנו" לוקה
ההבנה בדבר טבעו הקלוקל של האדם הובילה את אבותיה המייסדים של ארה"ב לבניית מערכת ממשל מורכבת ומלאת איזונים. לפילוסופיה המדינית שלהם יש הרבה מה להציע למדינת ישראל רבים אמרו כי דומה שנפל בגורלם של אנשי הארץ הזאת להכריע, בהתנהגותם ובמופת
