בתגובה ל"הטרנס ומעבר לו", מאת זאב שביידל, גיליון 32 טל קרויטורו במלכודת המגדריזם כתיבה עניינית על נושא הטרנסג'נדר דורשת בימינו אומץ רב. במאמרו של זאב שביידל ניכרות הרצינות, השקעת הזמן בסקירת הספרות ובכתיבה, והכוונה הטובה. המאמר עוסק בנושאים שלמיטב ידיעתי
מטרות התנועה הטרנסג'נדרית עברו לאורך השנים מעזרה לבעלי דיספוריה מגדרית לפיקוח על המחקר המדעי ולהכפפת החברה לתפיסותיהם של יחידים. בין שלטון הטרנס לביזוי הטרנסים יכולה להיות דרך שלישית שנת 1998 הייתה שנה פורצת דרך לקהילה הגאה בישראל. לצד חגיגות שנת
בספרות, בקולנוע וגם בצומתי חיים מכריעים, התרבות בת זמננו מאמצת את הרגש ה"אותנטי" כקריטריון מנחה. לעמדה מרחיקת הלכת הזו אין גיבוי אפילו בשדה הטיפול הפסיכולוגי "אהבה היא תשוקה, אובססיה, מישהו שאתה לא יכול לחיות בלעדיו. אני אומר, תאבדי את
זאב שביידל כשהכּנוּת נדרשת והמטפלים אלמונים בתגובה ל"כשהנפש נדרסת והמטפלים מושתקים", מאת שלמה שמחה, גיליון 29 מצאתי את עצמי במצב יוצא דופן מול רשימתו של הפסיכולוג שלמה שמחה, מכיוון שמדובר ברשימה שמגינה על מסקנה נכונה מאד בעיניי – אך בהנמקה
