שפתו של עם היא ביטוי ייחודי לרוחו, והשירה במיטבה היא ההפעלה העילאית של השפה. התפיסה הפושה בשירה הישראלית כיום, כאילו השפה היא רק כלי שרירותי להעברת "תוכן", משקפת משבר זהות א "שׁוּב פַּעַם הַמּוּזִיקָה שֶׁעָזַבְתִּי סְתָם / שׁוּב אֲנִי הוֹלֵךְ
