דו״ח הנשען על עמדה קיצונית ושנויה במחלוקת מעצב את מדיניות הממשלה ביחס לטרנסג׳נדרים, ללא כל מודעות או דיון ציבורי. סיפור המחטף האחרון של דינה זילבר ביוני 2021, ימים ספורים אחרי השבעתה של ממשלת בנט-לפיד, הונח על שולחנם של שרי המשפטים,

פחדי השמאל גורמים לו לראות בימין כוח פוליטי לא-לגיטימי. סופה הבלתי נמנע של מגמה זו הוא נטישת השיטה הדמוקרטית בספר "התאבדות המערב", שכתב ב-1964, מבקש ג'יימס ברנהם לאפיין את האידאולוגיה ה"ליברלית" ("ליברליזם" במובן האמריקני של המילה, שלעיתים הוא קרוב יותר

עיוורון או הכחשה מביאים מעגלים רחבים של שוחרי-טוב להשתתפות ביוזמה הרסנית של מרי אזרחי. התנערותם ממנה, ובלימת המרד, קודמות לסוגיות הנתונות לוויכוח מדינת ישראל נתונה למתקפה פנימית. המדינה, ביטחונה ומשקה, החברה הישראלית והדמוקרטיה הישראלית. זו עובדת היסוד המאפיינת ימים אלה.

'חברת הלומדים', שמקורה בהוראת-שעה אסטרטגית, הפכה לעיקר דתי החותר תחת יסודות התורה ומחבל ביכולת לכונן כאן חברת מופת יהודית ודמוקרטית בחודשים האחרונים אנו עדים להידרדרות נוראה של השיח הציבורי בישראל, המאופיינת, אולי יותר מכול, בנרטיביזציה של המציאות: עיתונאים, אנשי אקדמיה,

ההסכמה על מוסדות והליכים נועדה לשמש תחליף לדיון על אמיתות ולהכרעה בין ערכים. מבחן המציאות הישראלית מלמד על כישלון המודל המשנה במסכת ראש השנה מספרת על רבן גמליאל, שביקש לקבע את סמכות בית הדין בכל הקשור לקביעת לוח השנה, אף

הזהות הישראלית שביקשה להחליף את זו היהודית מוצאת את עצמה מתקשה לגבש רגש של אחווה לאומית, שהוא היסוד לקיום חברה. מבחינה זו, לפחות, החרדים מציעים תקווה לאחרונה נכנס לחדרי במשרדי קרן תקווה אדם גלוי-ראש שלא הכרתי קודם, והפטיר משפט אחד:

צמצום פליטות במדינות המערב הוא לכל היותר פרויקט חינוכי או תדמיתי. המדינות המתפתחות ימשיכו, ובצדק, להגדיל את אפקט החממה הנושא המכונה "משבר האקלים" נמצא כבר זמן רב בכותרות. העניין העיקרי שעליו מדובר הוא עלייה בריכוז דו-תחמוצת הפחמן (CO2) באטמוספירה, עלייה

סיפורי הזוועה המופצים בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בארה"ב בנושא ההפלות אינם משקפים את המציאות המשפטית המורכבת שנוצרה שם פסק הדין שפרסם לאחרונה בית המשפט העליון האמריקני בעניין דובס נגד ג'קסון[1] עורר הדים ברחבי העולם המערבי במשך שבועות

מיתוסים ורגשות תופסים מקום מרכזי בהחלטות בענייני סביבה, שלעיתים מביאות יותר נזק מתועלת. מבט מקרוב על פלסטיק, מִחזור והטמנה "אחרי הביקורת: הפחים הכתומים סוף כל סוף בדרך לירושלים" שיבחו הכותרות בפברואר האחרון. ירושלים, שלטענת המשרד להגנת הסביבה הפרה את חוק

פסיקת בג"ץ ביחס למדיניות ההגירה מאוקראינה זכתה להתעלמות תקשורתית, אך היא מבשרת על שחיקה נוספת בהגבלות החשובות על הרשות השופטת בישראל   בתחילת חודש יולי השנה נטל בית המשפט העליון לעצמו את הסמכות לעסוק בתחום נוסף שממנו נמנע עד כה: