כלכלה

עלינו להפסיק לדבר על רגולציה לעומת דה-רגולציה, על שווקים מאוסדרים או לא. שווקים לא-מאוסדרים אינם קיימים, משום שהשוק הוא כוח מאסדר. עלינו להתחיל לדבר על הבחירה הניצבת בפנינו, בחירה בין רגולציה מדינתית לרגולציה בידי השוק.
פרדיגמת "כשלי השוק" נהפכה לאקסיומה בחשיבה הכלכלית. אך להתערבות המדינתית שנועדה לתקן את כשלי השוק יש כשלים משלה. תאוריית הבחירה הציבורית מבקשת לבחון אם התרופה אינה גרועה מהחולי
למדינה שמור תפקיד חשוב בחייו של האזרח, אך יזמות מיטיבה ופורצת דרך איננה חלק ממנו. ניסיונה של מריאנה מצוקאטו לקשור למדינה כתר לא לה חובבני ומביך
תלותן של העיריות בשלטון המרכזי אינה גזירת גורל. יוזמה כלכלית, חירות מקומית והפעלה נכונה של התאגידים העירוניים יכולות להזניק את ערי ישראל
כלכלת השוק החופשי הליברלית נתמכה לאורך השנים על ידי הגישה השמרנית, אך גם ספגה מידה ביקורת נוקבת, המתחזקת לאחרונה. ביקורת זו שונה במהותה מהביקורת משמאל, ורלבנטית במיוחד למדיניות הישראלית
בעולם מדע-המדינה ניכרים ניצני השתחררות משלטונו של הזרם ה"מודרניסטי", הרואה בלאומיות המצאה מודרנית – אך עיקר המחקר האמפירי והמחדש בנושא עדיין מתרחש מחוץ למחלקות למדע המדינה. שיחה נדירה עם סטיבן גרוסבי, מראשי הכופרים בגישה המודרניסטית
רומן חדש של אסף גברון מציג תשתית אידאולוגית של דור: החבר'ה שהתבגרו פה בשנות השמונים, ואימצו את האתוס הליברלי על כרעיו וקרבו
מדיניות הקליטה בישראל מותאמת בעיקר לעולים מארצות מצוקה. התרוקנות הקהילות היהודיות במערב אירופה העשירה יכולה להיתרגם לגל עלייה מחזק ומשגשג – אם תגובש מדיניות הולמת
מדיניות הרווחה מצליחה לצמצם פערי הכנסה – אך מחריפה את האי-שוויון בנטל הכלכלי והביטחוני, שהשלכותיו חמורות. הגיע הזמן לשינוי מבני מקיף
השפה והרטוריקה הרווחות כיום בנושא זכויות אינן יכולות לשרת מטרות רציונליות באמת, ועלינו להימנע מניהול הוויכוחים המוסריים והפוליטיים שלנו במונחים הנגזרים מהן

התחברות מנויים