הקומדיה הממשלתית יובל שטייניץ ידיעות ספרים, 2025 | 328 עמ' ספרים אוטוביוגרפיים רבים נופלים לאותה מלכודת: ניסיון נואש להיראות צנועים למרות חיים עטופי כוח וכבוד. ד"ר יובל שטייניץ, פילוסוף ומדינאי, לא מנסה להסתיר את מה שיש. כבר בפתיחה הוא פורס
פוגרום קישינב ונפתולי ההיסטוריה סטיבן ג' זיפרשטיין מאנגלית: אינגה מיכאלי עם עובד, ספריית אופקים, תשפ"ה, 231 עמ' פוגרום קישינב ב-1903 נחשב לנקודת מפנה בתולדות האנטישמיות המודרנית, אף כי כשלעצמו לא היה יוצא דופן. הוא עורר את דעת הקהל במערב למצוקת
פרדיגמת הגושים המחלקת אותנו ל"אנחנו" ו"הם" כושלת ומכשילה את ישראל. כדי לחלץ את ישראל מהמשבר עלינו לחדד את המכנה המשותף שבמרכז הפוליטי הרחב ולכונן ברית ציונית חדשה
במסמך המכונה רוח צה"ל, ובשלל פרסומים אסטרטגיים ופסקי דין, מוטמעות תפיסות השומטות את הקרקע תחת יכולתו של הצבא לקיים את ייעודו: להגן על ישראל במלחמות קיומיות – ולנצח
במקום לעודד את העצמאים והעסקים הזעירים, מדינת ישראל מעדיפה את אזרחיה שכירים. על הקשיים, האתגרים והחוויות הניצבים בפני אלו המבקשים לעמוד ברשות עצמם בתחרות על כספו של הלקוח
חוקה ומבולקה: בן-גוריון נגד חוקה כתובה "איני מניח כי אפשר למסור לבית-המשפט שיקבע אם חוקים של הכנסת כשרים או אינם כשרים". מילים נפיצות אלו לא יצאו מפיו של פעיל ימין אנטי-ליברלי בימינו, אלא מפיו של ראש ממשלת ישראל הראשון, האב
