המסכת השנייה על הממשל ממשיכה להיות רלוונטית, אבל חשוב לעמוד נכונה לא רק על מעלות המסה והישגי מחברה אלא גם על הקשרה ההיסטורי ועל מגרעותיה

דמוקרטיה בנסיגה פופוליזם, קיטוב וההפיכה המשטרית נעם גדרון ויניב רוזנאי כנרת, זמורה, דביר, 2025 | 128 עמ' לאחר שלוש שנים עמוסות חילופי מהלומות אינטלקטואליות בדבר מהותה של הדמוקרטיה הישראלית ומקומה של מערכת המשפט בה, נראה כי קשה לחדש בנושא. ואכן,

מחקר מעניין על השתלבותם של בני ניצולי השואה בחברה הצברית ובמעמד הבינוני-גבוה מלמד, לאו דווקא במתכוון, גם על הנחותיה ומגבלותיה של הסוציולוגיה בישראל | ארי אנגלברג

שני הסופרים הבולטים בעולם ברבע הראשון של המאה מציגים עמדות מנוגדות כלפי האידאולוגיה המותקפת של התקופה. ייתכן שהשוני מתחיל בילדותם

הקונצנזוס הימני החדש הוא לא יותר ולא פחות משכל ישר לאומי ודמוקרטי

המוסדות הבינלאומיים, שהוקמו כדי להגן על ערכי הליברליזם המערבי, נהפכו לכלי שרת במאבק נגדו. חיצי המאבק הזה מופנים גם נגד ישראל; ייתכן שדווקא בכך טמון הפוטנציאל להכרת המערב בהשחתת מוסדותיו

אם אין מפריעים לאנשים, הם עושים בהתמדה שינויים קטנים ומצטברים המקלים עליהם לבקש את האושר – והמכשירים המשמשים אותם לכך הם התחברויות מרצון עם אנשים אחרים

רפורמה משפטית נוסח מקסיקו     "הדמוקרטיה מורכבת משני חלקים: דֶמוֹס הוא העם וקְרָטוס הוא הכוח. אנחנו רוצים כוח עִם הָעָם! מה שהאוליגרכים רוצים הוא כוח בלי העם … שילכו לעזאזל!". הציטוט הזה, מפיו של נשיא מקסיקו הקודם אנדרס מנואל

דיפלומטיה ציבורית רצינית יכולה וצריכה למצוא גשרים אל ליבו של השמאל העולמי ובשפתו. חמישה כללים לתקשורת יעילה

השיח הציבורי על יחסי דת ומדינה חוטא למציאות ומקשה להגיע להסכמות. לא דת מול מדינה יש בקרב היהודים בישראל, אלא ארבע "כנסיות" שצריכות ללמוד לחיות זו עם זו, ויכולות להתחזק דווקא מתוך כך