האוריגינליזם האמריקני הבטיח לרסן את השופט באמצעות הכפפתו לטקסט ולהיסטוריה. דווקא הצלחתו הולידה תנועת נגד פנים-שמרנית, המבקשת להשיב למשפט את המוסר ואת הטוב המשותף. סיפור עם לקחים לכל המחנות אצלנו

כדי להתגונן מפני רודנות הִשעה הליברליזם אמיתות יסוד על טבע האדם. שבעה עשורים לאחר ישעיה ברלין, מתברר שהמושעה אינו נעלם – אלא חוזר בצורות מסוכנות יותר

תוכניות מנהיגות בלי מהות, וסדר יום חינוכי בלי זהות, חושפים את המבוך שהחינוך בישראל נקלע אליו בשל הקצנת ערכי החירות והשוויון עד אבסורד. המתודולוגיה השמרנית, המאזנת בין ערכים ומציאות, מציעה מוצא

רצועה נטולת חמאס כשניגשתי לקרוא את "מבוא לעזלוגיה" (Introduction to Gazology, באנגלית) מאת מתי פרידמן, עיתונאי ישראלי-אמריקני מטורונטו, נזכרתי מייד בחנות ספרים גדולה במרכז רומא לפני כמה חודשים. בעמודת תצוגה מרוכזת קובצו תשעה ספרים על הסכסוך הערבי-ישראלי, ובראשם 'עזה: סיפורו

שלושה רעיונות עומדים ביסוד המחשבה המדינית היהודית – הברית, החוקה, והחוק הפוזיטיבי המעוגן במסגרת של מוסר וצדק – כך טוען רונן שובל בספרו החדש, המפריח את שממת היצירה והעיון במחשבה המדינית היהודית

באמצעות ריקון המושג "שלטון החוק" ממשמעותו המקורית והחלפתה, בית המשפט העליון פטר את עצמו מכפיפות לחוק, שלל זכות-קיום מעמדות פוליטיות לגיטימיות וסלל דרך נוספת לעליונותו המשטרית

היעלמותו של מרטין בובר מהנוף המקומי מסמנת את דעיכתה של חילוניות יהודית "אגדית", אנטי-מיתית – ומזכירה את חיוניותה לפרויקט הפוליטי הציוני

כלכלת השוק החופשי הליברלית נתמכה לאורך השנים על ידי הגישה השמרנית, אך גם ספגה מידה ביקורת נוקבת, המתחזקת לאחרונה. ביקורת זו שונה במהותה מהביקורת משמאל, ורלבנטית במיוחד למדיניות הישראלית