עלינו להפסיק לדבר על רגולציה לעומת דה-רגולציה, על שווקים מאוסדרים או לא. שווקים לא-מאוסדרים אינם קיימים, משום שהשוק הוא כוח מאסדר. עלינו להתחיל לדבר על הבחירה הניצבת בפנינו, בחירה בין רגולציה מדינתית לרגולציה בידי השוק.

פרדיגמת "כשלי השוק" נהפכה לאקסיומה בחשיבה הכלכלית. אך להתערבות המדינתית שנועדה לתקן את כשלי השוק יש כשלים משלה. תאוריית הבחירה הציבורית מבקשת לבחון אם התרופה אינה גרועה מהחולי

המים הכלכליים של המאה ה-21 מתגלים כסוערים, ואת המדינות השטות בהם מנווטים בין היתר הבנקים המרכזיים – מוסדות בלתי נבחרים שעצמאותם ועתידם ניצבים בפני אתגרים חדשים, טכנולוגיים ופוליטיים. מורה נבוכים

שתי רפורמות בסיסיות וחיוניות נדרשות כדי שהשירות הציבורי ישוב ויהיה מעסיק רלוונטי בסביבת העבודה הישראלית בת ימינו; רק כך יוכל להתגבר על חוסר יעילותו ועל פריונו הנמוך בשנת 2011 זכיתי להיות חלק מקבוצה של עובדי מדינה[1] שהחליטו לעשות את הבלתי-ייאמן

הגנת בית הדין לעבודה על ועד נמל אשדוד, ערב תחילת התחרות, היא איוולת וחרפה מוסרית הממשיכה מסורת רעה "אחרי 7.5 שנים: עובדי נמל אשדוד קיבלו בחזרה את הזכות לשבות": כך בישרה כותרת ב-Ynet כמה ימים לפני תום השנה האזרחית. מדוע