מלחמה

החברה הישראלית היא כיום אינדיבידואלית וליברלית יותר מאי פעם, אך גילויי ההקרבה וההשתייכות שהציפו אותה בעקבות הטבח והמלחמה לא באו יש מאין. מה שהנחילה לה ההיסטוריה קינן בה וחיכה לשעתו
על יתרונו של טראמפ כמדינאי בלתי-צפוי, על הדת כחבל הצלה לליברליזם דווקא, על ההסתאבות המערבית והחיוניות הישראלית – ועוד מלקחי ההיסטוריה: שיחה עם ההיסטוריון פול ריי, חוקר ספרטה והרעיון הרפובליקני

חזרתָּ פתאום איך משקמים זוגיות אחרי מאות ימי מילואים? שי אורים וסמדר מילר-לוי סלע מאיר, 2025 | 220 עמ׳ "עלו לי דמעות כבר בהקדמה, נראה לאן זה יתפתח״ – כך סימסתי לליאורה, עורכת הספר, עם פתיחתו. ״פתחתי את הספר –

עדיין בחופשה מההיסטוריה בעמוד 25 של גיליון הוושינגטון אקזמינר ב-7 בינואר הופיע תצלום כואב שהוא ודומיו הם חלק בלתי נפרד מהחוויה הישראלית. כולנו מכירים את התצלומים הללו: ילד או ילדה קטנים ניצבים, המומים, על קבר טרי של אב או אם

ישראל נתפסת כמי שתלויה בסיוע האמריקני, ובפרט במימון להתעצמות צה"ל. בחינה שיטתית של הנתונים הכלכליים מאז החל הסיוע ועד היום מגלה תמונה אחרת
תורת 'המלחמה הצודקת' של מייקל וולצר, "התנ"ך המוסרי של צה"ל", מתמרצת למעשה ניצוּל אזרחים בידי ארגוני טרור והארכת מלחמות. וולצר עצמו הקצין את גישתו במקום לסגלה לסכנת הג'יהאד. דרוש מתווה אחר
חלק מצער מהמצב האנושי, או שריד פרימיטיבי שאפשר להיגאל ממנו? ביטוי לבהירות מוסרית ולגבורה, או קנוניה של פוליטיקאים לשם צבירת כוח? שמרנים ופרוגרסיבים מבינים אחרת את תופעת המלחמה, ויש לכך השלכות
כמו לגבי עיראק בשנות התשעים כך לגבי עזה בימינו, להטם המוסרי של חוקרים בתחום זכויות האדם גורם להם לזלזל בבסיס העובדתי

פטריוטים מזויפים "בראשית היו המטורפים, והמטורפים השתגעו", כותב העיתונאי היהודי-אמריקני ליאל ליבוביץ בכתב העת הדתי-תרבותי פירסט ת'ינגס (גיליון דצמבר) בבואו לתעד את המחלה שהכתה בימין האמריקני מאז בחירתו של דונלד טראמפ לכהונה שנייה בבית הלבן. כותרת המאמר, "פטריוטים מזויפים", מחמיאה

הגישה הנוכחית, הנכונה לקיים משא ומתן להשבת חטופים עם ארגוני טרור, לא אפיינה את המדיניות הישראלית מראשיתה. אף על פי כן, ניסיונות לשוב לגישה נוקשה יותר עלו בתוהו

התחברות מנויים