ויתור מרצון על כוח הוא צעד שונה במהותו משינוי מאזן הכוחות בכפייה. מהלך כזה מצד הרשות השופטת ושאר הרשויות יסייע לשקם את מערכת המשטר שלנו

לאורך שנות פועלו הקפיד השופט יוסף אלרון על לשון החוק ושמר על קשר עין בין המשפט למציאות. בתקופה של אקדמיזציה מואצת בעולם המשפט, התנהלותו השמרנית אינה מובנת מאליה והיא ראויה להערכתנו בעת פרישתו

השפה והרטוריקה הרווחות כיום בנושא זכויות אינן יכולות לשרת מטרות רציונליות באמת, ועלינו להימנע מניהול הוויכוחים המוסריים והפוליטיים שלנו במונחים הנגזרים מהן

כללי הפתיחה באש מצד כוחות הביטחון הם עניין תלוי נסיבות, סדרי עדיפויות ומדיניות נטילת סיכונים. במערב כולו, וגם על פי החוק בישראל, הדרג המדיני מעורב בעיצובם ומאשר אותם. אך זה שנים שהממשלות מושכות ידן מחובתן זו, וגורמים משפטיים משליטים לבדם

העם מאס במריבה, וארגונים המציבים בראש את ערך האחדות נענים לקריאתו. אך לשם כך הם מוותרים על המהות ועל הפולמוס לטובת ריק אידאולוגי

שאיפת הצדק החברתי הולידה את המיסוי הפרוגרסיבי, הנוטל מן העובד נתח גדל והולך מהכנסתו ככל שהיא גדלה. אלא שהשיטה הזאת מניבה פחות הכנסות למדינה, מעודדת הימנעות מיצרנות, והנזק שהיא מחוללת למשק מתגלגל בעיקר על החלשים. הגיעה העת לדבר על מיסוי

ההשכלה הגבוהה בישראל אינה נתונה לפיקוח של הציבור. שינוי מוגבל במצב חריג זה ישבור את כוחנות האוניברסיטאות הוותיקות, יגוון את האחידוּת המחשבתית, יבטיח חופש אקדמי ויבריא את ההשכלה הגבוהה

אחרי 77' מפלגת הפועלים בין מחנאות, עדתיות ואלימות בדרך לבחירות לכנסת העשירית, 1977–1981 ערן אלדר הקיבוץ המאוחד, 2025 | 296 עמ' ההיסטוריון ערן אלדר פרסם לפני כמה שנים את 'הדרך ל-77", על הדינמיקה של דעיכת מפלגת העבודה מפרישת רפ"י ב-1965

עיונים (גיליון 42) כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל עורכים: אבי בראלי ועופר שיף מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2025 | 314 עמ' לקראת צאת גיליון 42 של השילוח קיבלנו את גיליון 42 של 'עיונים'. השתוות המספרים היא תירוץ נאה לסקור