עלינו להפסיק לדבר על רגולציה לעומת דה-רגולציה, על שווקים מאוסדרים או לא. שווקים לא-מאוסדרים אינם קיימים, משום שהשוק הוא כוח מאסדר. עלינו להתחיל לדבר על הבחירה הניצבת בפנינו, בחירה בין רגולציה מדינתית לרגולציה בידי השוק.
הצורך בשירות מדינה מקצועי ובעל זיכרון ארגוני מתנגש עם הצורך הדמוקרטי שנבחרי הציבור יוכלו ליישם מדיניות. במדינות המערב נמצאו לכך פתרונות. החוק הישראלי מאפשר אף הוא איזון, אך בג"ץ רוקן אותו ממשמעותו