לאורך שנות פועלו הקפיד השופט יוסף אלרון על לשון החוק ושמר על קשר עין בין המשפט למציאות. בתקופה של אקדמיזציה מואצת בעולם המשפט, התנהלותו השמרנית אינה מובנת מאליה והיא ראויה להערכתנו בעת פרישתו

אסכולת המשפט ההיסטורית, שנזנחה זה זמן, ממקמת את יסודות המשפט במסורת ובתרבות הלאומית: לא ב"חוק טבעי" אוניברסלי ולא בהשקפות השופטים. במציאות הישראלית היא פורייה במיוחד   מאז הקמתה בשנת 1953, הייתה הוועדה לבחירת שופטים מוקד מתח נפיץ שניקז אליו מחלוקות

הדרגים הפוליטיים מרבים לחשוש מפני היועצים המשפטיים והשפעתם הרבה על עניינים שבמדיניות. מודעות לכלים העומדים לרשות נבחרי הציבור תסייע להם ליצור שיתוף פעולה יעיל יותר בישיבת הממשלה שהתקיימה באפריל 2021, ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו העלה להצבעה את המינוי של

כתבו: סטודנטים למשפטים עריכה: ענת סרגוסטי משכל וידיעות ספרים: תשע"ז | 392 עמ' הכרך שלפנינו הוא מקבץ ראיונות עם שלושה עשר שופטי ושופטות בית המשפט העליון בדימוס, שיזמו, כתבו וערכו שמונה סטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. הראיונות פותחים בסיפור חייהם של

בתגובה ל"לא צדק ולא יעילות: כך חוטאת מערכת המשפט לתפקידה" מאת עו"ד כרמל הורוביץ שמחתי לקרוא את מאמרה של עו"ד כרמל הורוביץ. הבעיות שנידונו בו חשובות בפני עצמן, ויותר מכך בהקשר הרחב של אמון הציבור והיחסים בינו לבין הרשויות. בהיותי

על מערכת המשפט הישראלית, העמוסה לעייפה, מופעל לחץ בלתי פוסק להתייעל. אלא שמערכת הערכים המנחה אותה, והתמריצים המפעילים את שופטיה, דוחקים בה להתייעל על חשבון עשיית צדק. על השינוי להתחיל בדין האזרחי למערכת המשפט במדינה דמוקרטית כמה תפקידים. שניים מהם,

בתגובה ל"על ערכים סובייקטיביים ושופטים אובייקטיביים" מאת השופט נעם סולברג במאמרו "על ערכים סובייקטיביים ושופטים אובייקטיביים" פורש כבוד השופט נעם סולברג את משנתו על אודות עילת הסבירות (כפי שנהוג לכנותה) במשפט המִנהלי בישראל. בכך סולברג מאתגר את התפיסה הדומיננטית בקרב

בשיח הטעון סביב המשילות והדמוקרטיה, הנאשמים אינם מבינים במה הואשמו ואילו המאשימים מתרכזים במי שאשמתו פחותה. יש להפנות זרקור אל השאלות האמיתיות העומדות לפתחו של המשטר בישראל סכנת ניצולו-לרעה של כוח שלטוני היא סכנה הרובצת לפתחנו תמיד, ולפיכך ככל שמדובר