בתגובה ל"התרופה הגרועה מהחולי", מאת יונתן דובי, גיליון 29 ידידיה סינקלר ואהרן אריאל לביא אבחון המחלה הוא השלב הראשון בפיתוח התרופה סוגיית משבר האקלים היא מורכבת, ואנו מברכים את השילוח על מתן הבמה לדעות שונות בעניין. נפתח ונאמר שאנו
רגשות אשם מובילים כיום את המערב לתפיסות מזוכיסטיות המסכנות את קיום האנושות. חז"ל הציעו גישות שונות לשאלת האשמה וההיטהרות, אך גם אלה מהם שחיבבו את הייסורים ידעו להימנע ממזוכיזם הרסני א. המזוכיזם המוסרי במערב בשלהי המאה ה־19 חווה המערב
ל'נעורות' יש מתנגדת עיקרית אחת: המציאות. ברגעי משבר האחרונה מעירה את הראשונה כשמרן, אני רגיל להיות אנדרדוג. איני יודע אם זה חלק מהותי מלהיות שמרן, או עניין תקופתי. אולי זה מצב שהתפתח מאז אירוע מסוים – נפילת הבסטיליה אולי, או
צמצום פליטות במדינות המערב הוא לכל היותר פרויקט חינוכי או תדמיתי. המדינות המתפתחות ימשיכו, ובצדק, להגדיל את אפקט החממה הנושא המכונה "משבר האקלים" נמצא כבר זמן רב בכותרות. העניין העיקרי שעליו מדובר הוא עלייה בריכוז דו-תחמוצת הפחמן (CO2) באטמוספירה, עלייה
מיתוסים ורגשות תופסים מקום מרכזי בהחלטות בענייני סביבה, שלעיתים מביאות יותר נזק מתועלת. מבט מקרוב על פלסטיק, מִחזור והטמנה "אחרי הביקורת: הפחים הכתומים סוף כל סוף בדרך לירושלים" שיבחו הכותרות בפברואר האחרון. ירושלים, שלטענת המשרד להגנת הסביבה הפרה את חוק
עובדתיות עשר סיבות מדוע אנחנו טועים לגבי העולם ומדוע המצב טוב יותר ממה שאנחנו חושבים הנס רוסלינג מאנגלית: דפנה לוי מטר, 2022 | 348 עמ' אינני אוהב את הביטוי "חובת קריאה". גם כשאני ממליץ מאוד על ספר, אינני משתמש
השקעות אימפקט הן מהתופעות הכלכליות הצומחות ביותר בעולם כיום. במקום להזניח את הזירה הזו ולהותירה לשמאל הכלכלי והאידיאולוגי, מוטב למנף אותה לימין השמרני בישראל נטייה לזהות באיחור ניכר את מוקדי הכוח בחברה. הוא מתקשה לזהות את האפיקים המובילים לצומתי קבלת
הספק האנרגטי, מנוע החיים והקִדמה של האנושות, מאוים כעת על ידי הפחד המופרז מפליטת גזי החממה. למדיניות המאמצת בבהלה מקורות אנרגיה לא יציבים יהיה מחיר כבד – בייחוד בארצות חלשות מָארִי אוּנְיַאנְגוֹ, בת שמונה, פוסעת בשביל העפר המוביל מהצריף שהיא
דברים שגוגל לא רוצה שנחשוב פרסומים נגד הקונצנזוס המדעי מעולם לא היו תענוג גדול. אם כי לעיתים זכו הכופרים במוסכמות המדעיות בחמלה מסוימת. האינקוויזיטורים של רומא, למשל, בררו לג'ורדנו ברונו, המדען האיטלקי בן המאה השש-עשרה, מיתה מהירה. אף שפרסם ספר
