אנו חיים במציאות מורכבת וכאוטית מכדי שהתבונה האנושית תוכל לה לבדה. החזרת אלוהים לשיח היא מן היתרונות הטמונים במפגש הבין-דתי בין יהודים, נוצרים ומוסלמים

שלא בטובתנו אימצנו את נקודת המבט האירופית שלפיה ככל שנהיה קורבנות, כך נהיה זכאים להכרה ולחמלה

פוליטיקת הזהויות החליפה את הפרוגרסיביות והמרקסיזם כפיתיון הרוחני ההורס את המערב. היא מציירת עולם המחולק בין חפים שהרחמים חלים עליהם תמיד, לבין מעוולים מעצם היוולדם. אל מולה, השמרנים נלחמים את מלחמת האתמול

מה איבד המערב כתוצאה מהחילון, מה שאבה החילוניות מן הדת, וכיצד תרם החילון להשבת ימיה של הדת כקדם: הפילוסוף צ'רלס טיילור הופך על פניו את המובן-מאליו

החששות מפני התנועה האוונגליסטית העולמית פוליטיים בעיקרם ובלתי מבוססים. חיוני להרחיב את שיתוף הפעולה עם מאות מיליוני המאמינים התומכים בישראל, ודאי בשעת החירום שנקלענו אליה

חרף מיטב מאמצינו, העולם לא קונה את הקוֹרבנוּת שלנו. עלינו להפסיק לשחק על פי חוקי משחק שאיננו מורשים לנצח בו, ולהציע למערב בשורה מוסרית חדשה המראות של עורכי דין ישראלים בגלימות ופאות שייקספיריות, מושכים בעניבה ומצטדקים כנגד טיעוני התביעה הדרום

הקלישאה שלפיה "דת מייצרת אלימות" פוסחת על ההבדלים היסודיים שבין היהדות, הנצרות והאסלאם בכל הנוגע לכוח ומוסר לחימה. עמידה על הבדלים אלו חיונית לפתרון התנגשות הציוויליזציות המתחוללת בתקופתנו הדתות הן "שורש כל הרוע": כך הציע הביולוג הבריטי האתאיסט הנודע ריצ'רד

אור גנוז בדגניה: מאמרו המצונזר למחצה של גורדון על נצרות ויהדות הקדמה מאת עינת רמון א"ד (אהרן דוד) גורדון הוא בעיניי, כמו בעיניהם של עוד ועוד חוקרים וקוראים, גדול ההוגים היהודים שפעלו בארץ ישראל בעת החדשה, בקרב החוגים הלא אורתודוקסיים.

רגשות אשם מובילים כיום את המערב לתפיסות מזוכיסטיות המסכנות את קיום האנושות. חז"ל הציעו גישות שונות לשאלת האשמה וההיטהרות, אך גם אלה מהם שחיבבו את הייסורים ידעו להימנע ממזוכיזם הרסני   א. המזוכיזם המוסרי במערב בשלהי המאה ה־19 חווה המערב

הכוונות הטובות של פויל: הנצרות בעיני ר' יעקב עמדן הקדמה מאת אסף מלאך רבי יעקב עמדן (קרי אֶמְדֶן,[i] 1698–1776) נודע כאחד מגדולי חכמי דורו, וחיבוריו עוסקים בכל מקצועות התורה. הוא היה בנו של הרב צבי אשכנזי, שנודע כ"חכם צבי", מחשובי