השיח הציבורי סביב תופעת סרבנות הגט רווי בהנחות שגויות. התמורות המשמעותיות שחלו בעשורים האחרונים בהיקף התופעה ובטיפול הממסדי בה מעוררות אותנו לחשיבה-מחדש על דרכי העיסוק בסוגיה ועל פתרונותיה בעיית סרבנות הגט נתפסת כאחת הבעיות החברתיות החמורות ביותר במדינת ישראל –

טיפוח תחושת הדיכוי מאפיין את שיח הזהויות הפרוגרסיבי ונועד לצבירת כוח. החברה הישראלית אופטימית מכדי לקנות זאת ההתנגשות שמייצרת החזית הפרוגרסיבית בתפיסה השמרנית אינה נובעת ממלחמה על ערכים. הערכים רוקנו מתוכנם זה מכבר והפכו לכלי נשק במלחמה אחרת לחלוטין: מלחמה

הפמיניזם הפוסט-מודרני נלחם בברית בין איש ואישה ומוביל לאבסורד מוסרי אשר פוגע בסופו של דבר בנשים ייחודה של השמרנות בישראל, ששורשיה במסורת העברית-יהודית, טמון בחיזוק מעגלי השייכות הטבעיים-אורגניים של האדם: זוגיות בין איש ואישה, המשפחה המורחבת, הקהילה והאומה. דרך חשיבה

המסורת הכלכלית הסוציאליסטית עדיין מבוססת היטב בישראל. אימוץ מודל המהפכה השמרנית הבריטית שהובילה מרגרט תאצ’ר עשוי לשנות את פני הדברים לישראל מסורת סוציאליסטית ארוכה שהתבססה עוד טרם הוקמה המדינה. העליות האידאולוגיות היו בעלות גוון סוציאליסטי מובהק, שהושפע מהמהפכה הסובייטית וניסה

תוכניתה של משטרת ישראל להגברת האכיפה והנוכחות במגזר הערבי היא צעד בעל חשיבות היסטורית למימוש מחויבויות היסוד של מדינת ישראל באמצע יוני, לאחר שהושלם פענוח הרצח של חנאן אל-בחירי מהיישוב הבדווי לקיה שבנגב ונמצאה גופתה הטמונה באדמה, שבורת מפרקת ושרופה,

שיח הזכויות המנופף בדגל של שוויון גורף אינו מכיר במהות החברתית והרוחנית של האדם. ביסוד ההתנגדות לשירות המשותף ביחידות קרביות עומדת תפיסה הומניסטית של שוויון אנושי הוויכוח שהתלקח לאחרונה בצה"ל סביב שיתוף חיילות וחיילים ביחידה לוחמת אחת ובטנק אחד חושף