הקלאסיקה הרומית שלנו: על מפעלו העברי של שלמה דיקמן | הקדמה מאת דביר שוורץ מדור "קלאסיקה" בגיליון זה מוקדש לגוון ייחודי מתוך הספרייה העברית: שלפנו מתוכה הפעם לא קטע שנכתב במקורו בעברית כי אם כזה שתורגם מרומית, הלקוח מעבודתו
הערכת-חסר לקהל הישראלי, קושי להתחבר למנטליות של המאה ה-19 ודחף אידיאולוגי גרמו ל'הצבי', דרמת הטלוויזיה על אליעזר בן-יהודה, להיות פחות ממה שיכלה להיות הצבי (סדרה), כותבת ובמאית: קרן מרגלית, כאן, 2024 הסדרה ההיסטורית מבית היוצר של תאגיד 'כאן', 'הצבי',
בחודש שבט האחרון מלאו מאה שנים לפטירתו של ההיסטוריון הציוני-דתי זאב יעבץ. את המאמר המוגש לפניכם הוא פרסם בשנת 1903 בכתב העת 'המזרח', ביטאון סיעת 'המזרחי' שזה מקרוב נוסדה. זאב יעבץ (1847–1924) נולד בעיר קולנו שבצפון מזרח פולין. אביו זוסמן
משבר החילון היה בעיני המבקר ברוך קורצווייל לא רק נושא-הציר של הספרות העברית החדשה, אלא גם מכונן הרומן המערבי ואף יותר מכך. אך הוא גם הראה שהספרות העברית אינה, בהקשר זה, נגררת – אלא, מבחינה מסוימת, דווקא מבשרת כמה ממאמריי
"אשלח הגיוני ליבי חוּצה": מזיכרונות הסופרת העברית הראשונה הקדמה מאת מיכל פרם כהן 'מזיכרונות ימי ילדותי, או: מראה העיר דווינסק', שנכתב ב-1902 ופורסם שנה לאחר מכן, הוא ככל הידוע ספר זיכרונותיה הראשון של אישה שנכתב בעברית.[1] ספרה זה של שרה
