ספרות

"התלוּש" הניהיליסט שהספרות העברית טיפחה בדור התחייה חוזר בגלגול עכשווי, מפוכח אפילו יותר. כי כאז כן עתה, הדרך להיחלצות מהניהיליזם היא ההתכנסות בסיפור: גשר של מילים על פני התהום פעם אמר לי א"ב יהושע במבט שובבי: "אי אפשר בלי קצת

הקדמה מאת צור ארליך   את הקריאה ב'על הדם' מאת שאול טשרניחובסקי כדאי להתחיל בסוף. בסונטה האחרונה בכליל, סונטה טו, העשויה מהשורות הראשונות של כל קודמותיה, ומסכמת את המהלך הרעיוני של היצירה; אך אפילו קודם לכן, במה שבא כך:

אוצר מילים שיחות אישיות עם מיטב הסופרים מהארץ ומהעולם שירי לב-ארי עם עובד, 2025 | 383 עמ' בשיחתו עם שירי לב-ארי השיב הסופר האמריקני דון דלילו לשאלה מדוע אין הוא מרבה להתראיין. "סופר חש אוטומטית שהעבודה שלו מדברת בעד עצמה,

הקלאסיקה הרומית שלנו: על מפעלו העברי של שלמה דיקמן | הקדמה מאת דביר שוורץ   מדור "קלאסיקה" בגיליון זה מוקדש לגוון ייחודי מתוך הספרייה העברית: שלפנו מתוכה הפעם לא קטע שנכתב במקורו בעברית כי אם כזה שתורגם מרומית, הלקוח מעבודתו

סנוב אשכנזי מדימונה זיו תדהר כנרת-זמורה, 2025 | 207 עמ' זיו תדהר הוא מהאנשים המעטים שכשאתה מדבר איתם בטלפון אתה בודק פעם ופעמיים שאתה על טלפון ולא על רדיו. יש לו קול של קריין, והוא באמת קריין. בוגר גלי צה"ל.

עֹל הלוּ רואי רביצקי מוסד ביאליק, 2024 | 77 עמ' משהו טוב קורה לאחרונה לשירה הישראלית. מדרגה אחר מדרגה היא עולה מהשפל המדכדך, הפרוזאי, שאפיין אותה מאז התחלפות הדורות בשנות השישים. אומנם, בכל השנים הללו היו בה נאות מדבר שעלו

התבוננות בְּיגון ק"ס לואיס מאנגלית: שירלי אגוזי הקדמה: אסף שגיב לוין, 2024 | 74 עמ'   "הַדְּיוֹ הוא המזור הגדול לכל תחלואי המין האנושי". כך כתב ק"ס לואיס בצעירותו. הסופר שכתב את 'דברי ימי נרניה' חי חיים מעניינים: מרצה באוקספורד,

על דבר הספרות שבעה מכתבים דוד פרישמן בעריכת לילך נתנאל ותמרי גודארד בלימה, 2024 | 158 עמ' במה שמכונה בתולדות הספרות העברית תקופת התחייה בלט דוד פרישמן כנושא דגל האסתטיקה. זו הייתה תקופתו של ביאליק, התקופה שבה, כאבחנתו של פרישמן,

שמואל ניגר, מבקר שכתב ביידיש, מעמיד את הניסוח המקיף והמזהיר ביותר שבידינו לייעודם של המבקר והביקורת שמואל נִיגֶר נחשב לאחד מגדולי המבקרים של ספרות יידיש, אם לא לגדול שבהם. הוא נולד ברוסיה הלבנה ב-1883 למשפחה חב"דניקית, משפחת טשארני (=שחור), ונפטר

בחודש שבט האחרון מלאו מאה שנים לפטירתו של ההיסטוריון הציוני-דתי זאב יעבץ. את המאמר המוגש לפניכם הוא פרסם בשנת 1903 בכתב העת 'המזרח', ביטאון סיעת 'המזרחי' שזה מקרוב נוסדה. זאב יעבץ (1847–1924) נולד בעיר קולנו שבצפון מזרח פולין. אביו זוסמן

התחברות מנויים