הציבור הישראלי, הנמצא במאבק על חייו, מחפש ביצירה העברית בית לחוויותיו המורכבות: לכאב אבל גם לעמידה, לבנייה, לאחווה ולגבורה. בשירת הזמן הזה, הכלואה ברובה בחוויית הצעקה, בקושי ימצא את מבוקשו

  העברית הישראלית איך אנחנו מדברים ומה זה אומר עלינו רוביק רוזנטל כתר, 2026 | 264 עמ'     פגישה בעברית מכירים מחדש את השפה שלנו דוד הַרבַּנד הוצאה עצמית, תשפ"ו | 199 עמ'   ספרו של רוביק רוזנטל על

תורת ההגה של לשון התנאים משה בר-אשר מוסד ביאליק, תשפ"ה | 208 עמ' נחמד להתוודע מפעם לפעם אל שיגם ושיחם המקצועי של חכמי לשוננו, ואם כבר – של נשיא האקדמיה ללשון לשעבר. את ספרו הכ"ה כותב משה בר-אשר כשהוא מעיד

כאן נעמה שקד הקיבוץ המאוחד, 2025 | 99 עמ' כמוטו לספרה החדש של נעמה שקד – השני בלבד של משוררת ותיקה וידועה לטוב – אפשר לבחור שורה מתוך מחזור השירים 'אקליפטוס' שבתחילתו: "לָשִׂים נַפְשִׁי בְּכַף יָדָהּ שֶׁל הֲוָיָה". ודוק, לא

הקלאסיקה הרומית שלנו: על מפעלו העברי של שלמה דיקמן | הקדמה מאת דביר שוורץ   מדור "קלאסיקה" בגיליון זה מוקדש לגוון ייחודי מתוך הספרייה העברית: שלפנו מתוכה הפעם לא קטע שנכתב במקורו בעברית כי אם כזה שתורגם מרומית, הלקוח מעבודתו

לזכר גיבור ישראל סרן איתן אוסטר שנפל במערכה בלבנון בערב ראש השנה תשפ"ה.

הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית שלום בוגוסלבסקי זרש, תשפ"ד | 431 עמ'   הסוגה אינה שאלה. זהו, ללא ספק, ספר היסטוריה: ארצות וממלכות, כלכלה ודת, נסיכים ובישופים, מורדים ורבנים. אבל הוא מסופר

תחיית העברית הייתה, במידה רבה אך נשכחת, מפעל של יהודים ספרדים. לדידם זו לא הייתה מהפכה, אלא היבט מובהק של תפיסת העולם המסורתית

בחודש שבט האחרון מלאו מאה שנים לפטירתו של ההיסטוריון הציוני-דתי זאב יעבץ. את המאמר המוגש לפניכם הוא פרסם בשנת 1903 בכתב העת 'המזרח', ביטאון סיעת 'המזרחי' שזה מקרוב נוסדה. זאב יעבץ (1847–1924) נולד בעיר קולנו שבצפון מזרח פולין. אביו זוסמן

מכל הלשונות למה אנחנו מדברים עברית? עשהאל אבלמן וחנוך גמליאל דביר, תשפ"ג | 331 עמ' השאלה מדוע אנחנו מדברים עברית – לא רק לומדים תורה ומתפללים בעברית, אלא מדברים בה וחיים אותה כשפת אם וכשפת הארץ – היא שאלה קשה