החברה הישראלית היא כיום אינדיבידואלית וליברלית יותר מאי פעם, אך גילויי ההקרבה וההשתייכות שהציפו אותה בעקבות הטבח והמלחמה לא באו יש מאין. מה שהנחילה לה ההיסטוריה קינן בה וחיכה לשעתו
על יתרונו של טראמפ כמדינאי בלתי-צפוי, על הדת כחבל הצלה לליברליזם דווקא, על ההסתאבות המערבית והחיוניות הישראלית – ועוד מלקחי ההיסטוריה: שיחה עם ההיסטוריון פול ריי, חוקר ספרטה והרעיון הרפובליקני
משאל עם מעולם לא נוסה בישראל, אבל הוא כלי נפוץ בדמוקרטיות המפותחות. שימוש שקול בו עשוי לחזק את אמון הציבור במוסדות המדינה, לשכלל את אוריינותו הדמוקרטית ולסייע ביישוב מחלוקות ובריכוך שסעים
השמרן מסרב להכפיף את המציאות ל"תאוֹריה", ובכל זאת יש לשמרנות משנָה. בליבה נמצא איזון בין שלושה קודקודים: ריבוי מקורות להכרת המציאות, הכרה במציאות אובייקטיבית, וראיית האדם כנטוע בחברה ובמסורת
אנו חיים במציאות מורכבת וכאוטית מכדי שהתבונה האנושית תוכל לה לבדה. החזרת אלוהים לשיח היא מן היתרונות הטמונים במפגש הבין-דתי בין יהודים, נוצרים ומוסלמים
אם אין מפריעים לאנשים, הם עושים בהתמדה שינויים קטנים ומצטברים המקלים עליהם לבקש את האושר – והמכשירים המשמשים אותם לכך הם התחברויות מרצון עם אנשים אחרים
