דיפלומטיה ציבורית רצינית יכולה וצריכה למצוא גשרים אל ליבו של השמאל העולמי ובשפתו. חמישה כללים לתקשורת יעילה

פוליטיקת הזהויות החליפה את הפרוגרסיביות והמרקסיזם כפיתיון הרוחני ההורס את המערב. היא מציירת עולם המחולק בין חפים שהרחמים חלים עליהם תמיד, לבין מעוולים מעצם היוולדם. אל מולה, השמרנים נלחמים את מלחמת האתמול

חרף מיטב מאמצינו, העולם לא קונה את הקוֹרבנוּת שלנו. עלינו להפסיק לשחק על פי חוקי משחק שאיננו מורשים לנצח בו, ולהציע למערב בשורה מוסרית חדשה המראות של עורכי דין ישראלים בגלימות ופאות שייקספיריות, מושכים בעניבה ומצטדקים כנגד טיעוני התביעה הדרום

בריונות של קומץ משגשגת כשהרוב נשאר דומם – ומנצחת כשהרוב נכנע לה מראש. זו המציאות החדשה במערב וגם כאן בריונים. אנחנו מכירים אותם בעיקר מהילדות, או מסיפורים. סרטים הוליוודיים, עם האובססיה שלהם ל"עשיית הדבר הנכון", אוהבים במיוחד את הכלי הסיפורי

מי שמטפח את האמונה הנאיבית בכוחה של ההשכלה הגבוהה להנחיל את ערכי המוסר, לא למד את ההיסטוריה של האוניברסיטאות הגרמניות בימי הרייך השלישי ב-1927 פרסם הפילוסוף הצרפתי ז'יליֶין בֶּנדָה את ספרו La Trahison des clercs – "בגידת האינטלקטואלים": כתב גינוי

לאומי יותר, עממי יותר, ליברלי פחות, קפיטליסטי פחות. אלה הם פניו החדשות של חלק גדל והולך בימין האמריקני, המזכירות באורח מעורר מחשבה את הימין הישראלי הקלאסי. הוא תופס את השמרנות הישנה בחולשותיה, אך יש לו חולשות משלו במאמר פרובוקטיבי שכותרתו

התמיכה הגורפת בחמאס באוניברסיטאות האמריקניות אינה נובעת מכשל הסברתי או מטעות בהבנת המצב המדיני. זהו תוצר מתבקש של התפתחויות אינטלקטואליות עמוקות ומסוכנות שהשתלטו על האקדמיה המערבית למחרת טבח שמיני עצרת תשפ"ד, התייצבה האקדמיה האמריקנית ברובה לצד חמאס. הפגנות תמיכה בחמאס