ספרו של פרופ' יעקב טלמון 'ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטליטרית' הוא אחד החיבורים המקוריים והחשובים שפורסמו על המהפכה הצרפתית. טלמון, שתר אחר שורשי האלימות הקשה של המהפכה בכתביה וברעיונותיה, ובהיסטוריה האינטלקטואלית של צרפת, מצא קשרים מטרידים בין הוגים ותאוריות של הנאורות

הצורך בשירות מדינה מקצועי ובעל זיכרון ארגוני מתנגש עם הצורך הדמוקרטי שנבחרי הציבור יוכלו ליישם מדיניות. במדינות המערב נמצאו לכך פתרונות. החוק הישראלי מאפשר אף הוא איזון, אך בג"ץ רוקן אותו ממשמעותו

מפעלו המחקרי של הכלכלן יואל מוקיר, שזכה בפרס נובל היוקרתי, ראוי לתשומת ליבנו היום יותר מתמיד

הדרך לירושלים תאולוגיה פוליטית שמואל טריגנו מצרפתית: אבנר להב בזל, תשפ"ד | 132 עמ' אולי מפני שחי ולימד בצרפת, שרוב מפעלו הספרותי בצרפתית, ושהוא נוטה להיחבא אל הכלים, רבים בישראל עדיין אינם מכירים את פרופ' שמואל טריגנו – אחד מהאינטלקטואלים

לדידן של סדרות אמריקניות מצליחות מהעת האחרונה, האויבים האמיתיים של הציוויליזציה המערבית אינם סין, רוסיה או איראן אלא פוליטיקאים ילדותיים וחסרי ביטחון. האם ניתן לנצח יריב שאפילו לא מצליחים לדמיין?

המוסדות הבינלאומיים, שהוקמו כדי להגן על ערכי הליברליזם המערבי, נהפכו לכלי שרת במאבק נגדו. חיצי המאבק הזה מופנים גם נגד ישראל; ייתכן שדווקא בכך טמון הפוטנציאל להכרת המערב בהשחתת מוסדותיו

מראשית הציונות עוררה לבנון פנטזיה על שכנות נעימה עם מדינה פרו-מערבית. במציאות היה זה תעתוע מההתחלה: לבנון הייתה ונשארה אוסף של משפחות מסוכסכות, ונלקחה בשבי על ידי אש"ף ואחר כך חיזבאללה. מסע היסטורי לצד זרם הליטני   גדר טובה. תחנה

הכפייה החילונית בסכנה קישור אל הכתבה אסכולת הימין החילוני בצרפת היא אידיאולוגיה מוזרה בעיני הימין בשאר העולם: תביעה רפובליקנית-לאומית חסרת פשרות לכפייה אנטי-דתית בשם ערכי האזרחות הניטרלית. המאמר "נוכל לתקן את צרפת רק עם מורים המחוברים לחילוניות" מאת יואכים עימאד,

בבחירות הקרובות לנשיאות צרפת, מי שיישא את הדגל הריאקציוני של הרפובליקה הוא יהודי מסורתי ממוצא אלג'ירי באפריל הקרוב ייערכו הבחירות לנשיאות צרפת. הנשיא הנוכחי, עמנואל מקרון, מעוניין להמשיך לכהונה נוספת ונכון למועד כתיבת שורות אלו גם מוביל בכל הסקרים. השמאל

אלקסי דה-טוקוויל, בן האצילים הצרפתי, הסתכל על המסורת האמריקנית בהשתאות ובביקורת, והציע לה גרסה חלופית ומשוכללת המאמצת את הדמוקרטיה, מתגעגעת לאצוּלה, מוקירה את הדת ומזהה מאה שנה מראש את שורשי הטוטליטריות בספרו 'אמיל, או על החינוך' תהה ז'אן-ז'אק רוסו מדוע