קהילה

התפיסה העממית של מוסר מתמקדת בכוונה להיטיב ובהקרבה – ועל כן אינה מצליחה להבחין בתועלתו המוסרית העצומה לאין ערוך של השוק החופשי, המבוססת על התנהגות יומיומית פשוטה של יושר והתחשבות

בתגובה ל"היהודים הם עם, ואמריקה אינה ציון" מאת דניאל גורדיס, גיליון 45 קראתי בעניין את מאמרו המאלף של ד"ר דניאל גורדיס הנוגע בעצב החשוף של הזהות היהודית האמריקנית: הידלדלות הפרטיקולריות היהודית והחלפתה באוניברסליות. הוא מתאר, ובצדק, תהליך שבו הייחוד היהודי

ההיסטוריה היהודית בגלות ידעה בעיקר ימים יפים, ואירופה הנוצרית לא הייתה רק גיא צלמוות. כנגד תשעה באב יש לייחד עיתים ויוזמות להכרת הטוב לאומות העולם
ייחודה של הזוגיות בין גבר לאישה טמון בהיותה היחידה המכוונת במהותה ובאופיה הביולוגי להולדת צאצאים ולגידולם. מכאן נובעת גם חשיבותה לטובת הכלל
על יתרונו של טראמפ כמדינאי בלתי-צפוי, על הדת כחבל הצלה לליברליזם דווקא, על ההסתאבות המערבית והחיוניות הישראלית – ועוד מלקחי ההיסטוריה: שיחה עם ההיסטוריון פול ריי, חוקר ספרטה והרעיון הרפובליקני
תלותן של העיריות בשלטון המרכזי אינה גזירת גורל. יוזמה כלכלית, חירות מקומית והפעלה נכונה של התאגידים העירוניים יכולות להזניק את ערי ישראל
כלכלת השוק החופשי הליברלית נתמכה לאורך השנים על ידי הגישה השמרנית, אך גם ספגה מידה ביקורת נוקבת, המתחזקת לאחרונה. ביקורת זו שונה במהותה מהביקורת משמאל, ורלבנטית במיוחד למדיניות הישראלית
השמרן מסרב להכפיף את המציאות ל"תאוֹריה", ובכל זאת יש לשמרנות משנָה. בליבה נמצא איזון בין שלושה קודקודים: ריבוי מקורות להכרת המציאות, הכרה במציאות אובייקטיבית, וראיית האדם כנטוע בחברה ובמסורת
השפה והרטוריקה הרווחות כיום בנושא זכויות אינן יכולות לשרת מטרות רציונליות באמת, ועלינו להימנע מניהול הוויכוחים המוסריים והפוליטיים שלנו במונחים הנגזרים מהן
מיתוס החלפת המדינה בידי האזרחים בתחילת המלחמה מטשטש את ההתנדבות האזרחית כמופע של סולידריות חברתית ולקיחת אחריות קהילתית – וכמודל מציאותי ואף ראוי ליחס בין אזרחים למדינה