ההשכלה הגבוהה בישראל אינה נתונה לפיקוח של הציבור. שינוי מוגבל במצב חריג זה ישבור את כוחנות האוניברסיטאות הוותיקות, יגוון את האחידוּת המחשבתית, יבטיח חופש אקדמי ויבריא את ההשכלה הגבוהה

האסלאמיזם של ימינו מבטיח אותנטיות אך הוא פוסט-מודרני בצורתו, פוסט-קולוניאלי במיצובו, וחילוני בטכניקה שבה הוא מתיימר לשחזר את הקדוש

המדינה המנהלית, המכונה דיפ סטייט, איננה תאוריית קונספירציה אלא מציאות מודרנית המעמידה את הדמוקרטיה הפרלמנטרית בפני אתגר ממשי. במקום להתעלם ממנו או ללעוג לו מוטב שנתמודד עימו ברצינות

הפילוסוף והמשפטן האמריקני רוברט פ' ג'ורג' מסביר מדוע עקרונות החוק הטבעי רלוונטיים גם כיום, כיצד הם מעצבים את המוסר הפוליטי, מדוע אקטיביזם שיפוטי מסוכן לעקרון שלטון החוק, ומה צריכים להיות עקרונות חופש הביטוי והניטרליות של האוניברסיטאות במערב. ראיון

מתווה לוין-סער כולל כמה שינויים לטובה, אך בכל הנוגע לתיקון האיזון בין הרשויות הוא עלול לגרום יותר נזק מתועלת

במערכה על הרפורמה המשפטית בישראל, שהחלה ב-4 בינואר 2023 והסתיימה ב-7 באוקטובר אותה שנה, היה לי מושב בשורה הקדמית.

בתגובה ל"הזמנה לבורות" מאת יואב שורק ו"למידה משמעותית – לא כך" מאת עדה גבל, גיליון 30   אני מסכים עם המגמה שבוטאה בידי ד"ר שורק וד"ר גבל, המסתייגת מן הרפורמה מרחיקת הלכת בדרכי ההערכה בתחומי דעת מח"ר (מורשת חברה ורוח

בעידן של שיח נראטיבי, ויתור על תשתית הידע של הנוער בישראל הוא משגה אסטרטגי מסוכן, בלי קשר לכוונות הטובות של שרת החינוך כעורך כתב-עת, כד"ר להיסטוריה, וכמי שעסוק בכתיבה ועריכה כבר מגיל בית הספר היסודי, אפשר היה לצפות שאמחא כפיים

מ"ערכים ציוניים ויהודיים" ל"זהות ישראלית במרחב משותף", ומ"מצוינות" ל"למידה מצמיחה": האבולוציה המזורזת במסמכי החזון של משרד החינוך בעשור החולף מדי שנה מפרסם משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים מסמך "אבני דרך" ובראשו מטרות משרד החינוך לשנה זו. נדיר לראות דיון