עלינו להפסיק לדבר על רגולציה לעומת דה-רגולציה, על שווקים מאוסדרים או לא. שווקים לא-מאוסדרים אינם קיימים, משום שהשוק הוא כוח מאסדר. עלינו להתחיל לדבר על הבחירה הניצבת בפנינו, בחירה בין רגולציה מדינתית לרגולציה בידי השוק.
פרדיגמת "כשלי השוק" נהפכה לאקסיומה בחשיבה הכלכלית. אך להתערבות המדינתית שנועדה לתקן את כשלי השוק יש כשלים משלה. תאוריית הבחירה הציבורית מבקשת לבחון אם התרופה אינה גרועה מהחולי
כלכלת השוק החופשי הליברלית נתמכה לאורך השנים על ידי הגישה השמרנית, אך גם ספגה מידה ביקורת נוקבת, המתחזקת לאחרונה. ביקורת זו שונה במהותה מהביקורת משמאל, ורלבנטית במיוחד למדיניות הישראלית
שאיפת הצדק החברתי הולידה את המיסוי הפרוגרסיבי, הנוטל מן העובד נתח גדל והולך מהכנסתו ככל שהיא גדלה. אלא שהשיטה הזאת מניבה פחות הכנסות למדינה, מעודדת הימנעות מיצרנות, והנזק שהיא מחוללת למשק מתגלגל בעיקר על החלשים. הגיעה העת לדבר על מיסוי
נוסף על יתרונותיו הכלכליים והחברתיים, סחר חופשי הוא צו מוסרי. הוא מבוסס על הזכויות הטבעיות לחירות ולקניין, הנשענות, בתורָן, על שלטון שנועד למנוע אי-צדק. טיעון מוסרי נגד המכָסים של טראמפ
ההגירה השלילית של עובדי ההייטק היא תופעה זמנית, והעסקת מאות אלפי עובדים בחו"ל בידי חברות ישראליות מעידה דווקא על עוצמה. ועדיין, כדי שקטר הכלכלה הישראלית לא ייתקע, נדרש שינוי כיוון בתחומי הבירוקרטיה, התשתית והמיסוי
