שוק

התפיסה העממית של מוסר מתמקדת בכוונה להיטיב ובהקרבה – ועל כן אינה מצליחה להבחין בתועלתו המוסרית העצומה לאין ערוך של השוק החופשי, המבוססת על התנהגות יומיומית פשוטה של יושר והתחשבות

  משפטי מוסקבה-על-הסן לה פואה   מאז טבח 7 באוקטובר מתחוללת בפוליטיקת השמאל הצרפתית מלחמת תרבות סביב שאלת האנטישמיות והיחס למדינת ישראל. בשמאל הרדיקלי, ז'אן-לוק מלנשון ומפלגת 'צרפת הבלתי כנועה' אימצו רטוריקה עוינת לישראל והפכו את התמיכה בפלסטינים לדגל פוליטי

המפתח לשיפור איכות החיים, ואפילו אורך החיים, הוא צמיחה כלכלית ארוכת טווח. והמפתח לצמיחה הוא פריון – הנוצר באמצעות רעיונות טובים וחופש ליישמם, ומסוכל באסדרה המעוותת את התמריצים. דברים שבעל-פה
האסכולה האוסטרית בכלכלה הביסה את המרקסיזם, חבטה בסוציאליזם וממשיכה לאתגר את הזרם המרכזי הניאו-קלאסי. תובנותיה וגישתה הייחודית למדיניות ציבורית עודן רלבנטיות. שיחה עם הכלכלן פיטר בטקי, הנציג הבולט ביותר של האסכולה
מן הניתוח הפילוסופי המרתק של פרופ' פיני איפרגן למניפסט הקומוניסטי נעדר העיקר: התייחסות לקומוניזם כמשנה כלכלית ולתוצאות המדממות של יישומו
עלינו להפסיק לדבר על רגולציה לעומת דה-רגולציה, על שווקים מאוסדרים או לא. שווקים לא-מאוסדרים אינם קיימים, משום שהשוק הוא כוח מאסדר. עלינו להתחיל לדבר על הבחירה הניצבת בפנינו, בחירה בין רגולציה מדינתית לרגולציה בידי השוק.
פרדיגמת "כשלי השוק" נהפכה לאקסיומה בחשיבה הכלכלית. אך להתערבות המדינתית שנועדה לתקן את כשלי השוק יש כשלים משלה. תאוריית הבחירה הציבורית מבקשת לבחון אם התרופה אינה גרועה מהחולי
כלכלת השוק החופשי הליברלית נתמכה לאורך השנים על ידי הגישה השמרנית, אך גם ספגה מידה ביקורת נוקבת, המתחזקת לאחרונה. ביקורת זו שונה במהותה מהביקורת משמאל, ורלבנטית במיוחד למדיניות הישראלית
שאיפת הצדק החברתי הולידה את המיסוי הפרוגרסיבי, הנוטל מן העובד נתח גדל והולך מהכנסתו ככל שהיא גדלה. אלא שהשיטה הזאת מניבה פחות הכנסות למדינה, מעודדת הימנעות מיצרנות, והנזק שהיא מחוללת למשק מתגלגל בעיקר על החלשים. הגיעה העת לדבר על מיסוי
נוסף על יתרונותיו הכלכליים והחברתיים, סחר חופשי הוא צו מוסרי. הוא מבוסס על הזכויות הטבעיות לחירות ולקניין, הנשענות, בתורָן, על שלטון שנועד למנוע אי-צדק. טיעון מוסרי נגד המכָסים של טראמפ

התחברות מנויים