החזון המוצג בספרו החדש של הכלכלן תומא פיקטי מבוסס על תפיסה סוציאליסטית של אי-שוויון ומציע אוטופיה תלושה מהמציאות. הגישה הליברלית המקורית תפסה את האי-השוויון בדרך אחרת וסייעה לשפר בפועל את רווחתם של מיליארדים קיצור תולדות השוויון תומא פיקטי מאנגלית: עופר
בחסות הדרישה לגיוון גזעי, היהודים נדחקים החוצה מהאוניברסיטאות ומהחיים הציבוריים בארה"ב, בממדים מבעיתים. בנאמנותם לדת האזרחית הליברלית שפנתה נגדם, הם שותקים ובולעים את תדהמתם לפתע, היכן שרק תביטו, היהודים נעלמים. אתם מרגישים את זה מתקרב אליכם כמו שינוי במזג האוויר:
למרות מניעים נאצלים של שוויון, פוליטיקת הזהויות מרעילה את המעשה החינוכי ופוגעת בראש ובראשונה במי שהיא מבקשת להגן עליו. אמריקה כבר שם; אנחנו בדרך לכיתה ז' באחת מחטיבות הביניים בארץ נכנסה מורה מחליפה, והתלמידים והתלמידות הורשו להתנהל ב"זמן חופשי"
הציפייה לראות יותר נשים בכתבי העת מובנת, אבל אסור לה לדחוק את המציאות בהודעת דוא"ל של כתב העת השמאלי 'תלם', לכבוד יום האישה, הלינה טל ויינטראוב, אחת מצמד העורכים הראשיים, על כך שהם אינם מצליחים להגיע לחמישים אחוז כותבות בגיליונותיהם.
החתירה לשוויון של להט"בים מובילה, כמעט בבלי דעת, לפיתוחה של תפיסת הורות חדשה – המערערת אחד מעמודי התווך של התרבות שלנו דמיינו עולם מקביל שבו לכל אחד יש יותר משני הורים. ובכלל, עולם שבו ההורות היא דבר גמיש, עולם שיש
