לאנטישמיות הימנית בארה"ב יש היסטוריה ארוכה, והיא מתיישבת על אינטרסים אלקטורליים. קרלסון, פואנטס ודומיהם עתידים להטיל צל על המפלגה הרפובליקנית עוד שנים רבות

מן הניתוח הפילוסופי המרתק של פרופ' פיני איפרגן למניפסט הקומוניסטי נעדר העיקר: התייחסות לקומוניזם כמשנה כלכלית ולתוצאות המדממות של יישומו

ההשכלה הגבוהה בישראל אינה נתונה לפיקוח של הציבור. שינוי מוגבל במצב חריג זה ישבור את כוחנות האוניברסיטאות הוותיקות, יגוון את האחידוּת המחשבתית, יבטיח חופש אקדמי ויבריא את ההשכלה הגבוהה

כלכלת השוק החופשי הליברלית נתמכה לאורך השנים על ידי הגישה השמרנית, אך גם ספגה מידה ביקורת נוקבת, המתחזקת לאחרונה. ביקורת זו שונה במהותה מהביקורת משמאל, ורלבנטית במיוחד למדיניות הישראלית

העם מאס במריבה, וארגונים המציבים בראש את ערך האחדות נענים לקריאתו. אך לשם כך הם מוותרים על המהות ועל הפולמוס לטובת ריק אידאולוגי

התיק הלא-משכנע של קץ הדמוקרטיה https://www.newyorker.com/newsletter/the-daily/what-its-like-to-live-under-autocracy   בשער הניו-יורקר ב-5 במאי, גברת פסל החירות יושבת מאחורי סורגים ועל קיר תא הכלא מאחוריה מסומנים בחריטות קווים 100 הימים הראשונים של כהונתו השנייה של טראמפ. "האם זה קורה כאן?", זוהי כותרת כתבתו

שיחה עם היסטוריון הרעיונות ג'רי מולר, מחבר 'השוק והאינטלקטואלים', על מצב החופש והשוק החופשי לנוכח עליית הימין החדש והשמאל הנעור | שגיא ברמק ומתנאל בראלי

המשבר המשטרי שישראל שרויה בו מספק הזדמנות לקדם שינוי מוסדי שיבצר את הדמוקרטיה והחירות לשנים רבות. הקמתו של בית מחוקקים עליון היא צו השעה. כך זה יעבוד

פרדיגמת הגושים המחלקת אותנו ל"אנחנו" ו"הם" כושלת ומכשילה את ישראל. כדי לחלץ את ישראל מהמשבר עלינו לחדד את המכנה המשותף שבמרכז הפוליטי הרחב ולכונן ברית ציונית חדשה

המדינה המנהלית, המכונה דיפ סטייט, איננה תאוריית קונספירציה אלא מציאות מודרנית המעמידה את הדמוקרטיה הפרלמנטרית בפני אתגר ממשי. במקום להתעלם ממנו או ללעוג לו מוטב שנתמודד עימו ברצינות