איאן מקגילכריסט דוחה את המטריאליזם, מאמין שהתודעה האנושית היא מרכיב ראשוני של הקוסמוס, סבור שעל המערב לגלות מחדש את הנצרות ומוצא תובנות רבות בחוכמת הקבלה היהודית. ראיון עם אחד הפילוסופים המאתגרים הפעילים כיום

הוגת הדעות המשפיעה מעלה על נס ערכים נעלים: אי-אלימות והגנה על המדוכא והחלש. פועלה, עם זאת, העניק חסות לתוקפנות דווקא, ושלל הגנה מהחלש ומהצודק גם יחד. היכן השתבשה הדרך?

  כשלי הפרוגרסיביות קריאה להומניזם מעשי יריב מוהר הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום, 2026 | 169 עמ'   בפוליטיקה המקוטבת של זמננו, מהלומות בין שמאל לימין הן חזון נפרץ. המאבק בין המחנות הוא הלחם והמים של הפוליטיקה עצמה. ואולם המחנות

לאנטישמיות הימנית בארה"ב יש היסטוריה ארוכה, והיא מתיישבת על אינטרסים אלקטורליים. קרלסון, פואנטס ודומיהם עתידים להטיל צל על המפלגה הרפובליקנית עוד שנים רבות

עדיין בחופשה מההיסטוריה בעמוד 25 של גיליון הוושינגטון אקזמינר ב-7 בינואר הופיע תצלום כואב שהוא ודומיו הם חלק בלתי נפרד מהחוויה הישראלית. כולנו מכירים את התצלומים הללו: ילד או ילדה קטנים ניצבים, המומים, על קבר טרי של אב או אם

חלק מצער מהמצב האנושי, או שריד פרימיטיבי שאפשר להיגאל ממנו? ביטוי לבהירות מוסרית ולגבורה, או קנוניה של פוליטיקאים לשם צבירת כוח? שמרנים ופרוגרסיבים מבינים אחרת את תופעת המלחמה, ויש לכך השלכות

רפורמה משפטית נוסח מקסיקו     "הדמוקרטיה מורכבת משני חלקים: דֶמוֹס הוא העם וקְרָטוס הוא הכוח. אנחנו רוצים כוח עִם הָעָם! מה שהאוליגרכים רוצים הוא כוח בלי העם … שילכו לעזאזל!". הציטוט הזה, מפיו של נשיא מקסיקו הקודם אנדרס מנואל